שלום הרב. הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פ"ג הי"ב כותב ש" השולחן... היה מונח אורכו לאורך הבית, ורוחבו לרוחב הבית. וכן שאר כל הכלים שבמקדש, אורכן לאורכו של בית: חוץ מן הארון, שהיה אורכו לרוחב הבית; וכן נרות המנורה היו כנגד רוחב הבית, בין הצפון והדרום." לכאורה הרמב"ם מדבר רק על הכלים הפנימיים ולא הכלים בעזרה שאז היה אליו גם להזכיר את הכבש שאורכו לרוחב הבית. ומזבח הנחושת סימטרי ולא שייך בו אורך ורוחב. אז מה זה "כל הכלים"? נשאר רק השולחן, שעליו הוא מדבר! (ראיתי תירוץ שמדובר על הכלים שעשה שלמה, אבל לכאורה הרמב"ם מתאר את בית שני ומה שיהיה לעתיד לבא, ומסתמא לא יהיה עוד מנורות כמו בבית ראשון, מה גם שהיה עליו להזכיר שצריך לעשות עוד מנורות אם סבר כך)

לשואל, שלום וברכה! שאלתך טובה והעסיקה את המפרשים, ראה למשל בקרן אורה מנחות צט ע"ב. לשון הרמב"ם לקוחה מלשון המשנה (מנחות פי"א מ"ו) והגמרא (צח ע"ב), ולכן יתכן שהרמב"ם נמשך אחר לשון זו אע"פ שאינה כוללת הרבה כלים. רש"י (צו ע"א ד"ה כל הכלים) מפרש שהכוונה לכל השולחנות, וכנראה אין כוונתו לשולחנות של בית ראשון אלא לשולחנות שהיו באולם להנחת לחם הפנים לפני ואחרי הנחתו על שולחן הזהב (עיין פי"א מ"ז). יש שהסביר שכוונת הרמב"ם לכלול גם את המנורה, ומה שכתב "וכן נרות המנורה היו כנגד רוחב הבית", דקדוק לשונו מורה שמדובר על כיוון הנרות ולא המנורה עצמה ('בחסד יבנה', לרב דוד הלל וינר, עמ' צו-ק). יש מפרשים (לחם יהודה על הל' בית הבחירה פ"ג הי"ב) שכוונת הרמב"ם גם לכלים אחרים שהיו מונחים בעזרה, כגון השולחנות בבית המטבחיים, שכן כל העזרה נקראת "מקדש" (הל' בית הבחירה פ"א ה"ה). אמנם הערתך נכונה כנגד פירוש זה, שהרי הכבש חורג מן הכלל, ובפרט לאור הגרסה המדויקת בהל' בה"ב פ"א ה"ו: "ועושין במקדש שבעה כלים: מזבח... וכבש...", ממנה עולה שהרמב"ם מחשיב את הכבש כאחד הכלים. ובדוחק יש לומר שמאחר שהרמב"ם לא ניסח את המשפט בעצמו, כאמור, אלא מצטט אותו מהמשנה, הוא מביא אותו גם בחוסר דיוק מסוים וסומך על הבהרתו במקומות אחרים. לענ"ד יתכן שהרמב"ם התכוון גם למזבח הזהב (ואם דבריו מתייחסים גם לעזרה - אף למזבח הנחושת), כי אמנם הוא ריבוע ואין זה משנה לכאורה אם יעמדו לאורכו של בית או לרחבו, אבל כוונת הרמב"ם שהמזבח עמד במקביל לקירות ההיכל ולא באלכסון.