בס"ד שלום בבית הכנסת שלנו מתקיימת שירה בתפילות שבת. הגבאי לא שר לפי הקצב הרגיל ושר בכוח (בקול חזק יותר) בקצב איטי יותר. כך הוא מבלבל את האנשים השרים ונוצרת הפסקה לא נוחה בשירה. בעבר אף היה דופק בחוזקה על השולחן כדי שהמתפללים יתאימו את שירתם לקצב שלו. פעמים רבות דיברנו איתו ותגובתו היתה תוקפנית עד כדי הטחת עלבונות והזמנת המתלוננים לעזוב את בית הכנסת. המצב עכשיו הוא שרבים לא שרים כלל כדי לא להגיע למצב לא נעים. בשבתות בהן הגבאי לא נמצא השירה בבית הכנסת יפה ורוב המתפללים שרים בשמחה ובעונג. האם יש התייחסות הלכתית להתנהגות זו ? האם זה לא פרישה מן הציבור?

שלום רב לעוסקים בצרכי ציבור באמונה, המצב שכבודו מתאר אינו מצב תקין. הגבאי צריך לפעול למען בית הכנסת ולטובת המתפללים עם כל המשתמע מכך. זה לא הגיוני שבעת התפילה רק אותו שומעים והוא משנה את הקצב של כולם בצורה אגרסיבית, דבר הגורם הפסקה שאינה רצויה בעת הניגון והשירה עם הציבור. יש לציין שאפילו על ענית אמן, שיש חשיבות לאומרה בכוונה ובקול רם, כתבו הפוסקים (מג"א נ"ו ג', ומ"ב שם ה'): ש"לא יתן קולות גדולות שיתלוצצו עליו בני אדם ויגרום להם חטא". החטא הוא כפול, הן מצד הקהל והן מצד השליח ציבור. חשוב לדעת שגבאים ושליחי ציבור צריכים להיות נבחרי הציבור ואהובי הקהל, לא תמיד מצליחים לרצות את כולם, אך זו השאיפה (ראה באריכות דיני ש"ץ ובעלי תפקיד בשו"ע או"ח סימן נ"ג ובדברי האחרונים שם). גבאי שגורם לאנשים עוגמת נפש והרגשה לא נעימה לבוא לבית כנסת אינה דבר של מה בכך, צריך לדעת שאין לו רשות לומר לאלו המעירים לו על תפקידו, שיעזבו את הבית כנסת (אפילו בביכנ"ס של אדם פרטי שהושאל לרבים אין רשות מלאה לעשות כן, שו"ע קנ"ג ט"ז ומ"ב שם). מציאות כזו אינה מכבדת אותו, את המתפללים, וודאי שאין זה רצונו של מקום. עם זאת צריך לדעת שלרוב הגבאי מוסר את נפשו עבור המקום והמתפללים ולעיתים בצורה כזו או אחרת הוא מוצא את פורקנו. כדאי לבחון היטב בחכמה וברגישות מה מפריע לו, ובכך ניתן למנוע את הבעיה בשורשה. כמו כן יש לדעת שלעיתים מצבים כאלו נוצרים כאשר אין לבית כנסת או לבית המדרש, "ועד מנהל", האחראי לניהול השותף של המקום. כיום בתי כנסת רבים מתנהלים כ"עמותה" תקנית ובצורה מסודרת שבה יש ישיבות צוות, תקנון ברור לגבי בעלי התפקידים, הגדרת התפקיד, נוסח התפילה, ועדת ביקורת האחראית לקבל משובים מהציבור ולקדם את פניו של המקום קדימה ועוד. לרוב כאשר מנהלים את המקום בצורה טובה, רואים תוצאות בשטח, ומקבלים חיזוק מהציבור ומהאוירה הנעימה שעוטפת את כולם. אני מציע לקיים ישיבת צוות מכבדת של האנשים המנהלים את הבית כנסת, ולהעלות את הדברים ברצון אמיתי לשפר את פני המקום. אני מניח שאם תגדירו מהו תפקידו של הגבאי ועד היכן אחריותו מתפרסת ותכתבו את זה בהסכמת כולם, הדברים יתנהלו אחרת על הצד הטוב ביותר. יש סיכוי טוב שהגבאי ישמח לקבל את הדברים כאשר הם נאמרים בדרך ארץ כאשר מקדימים תחילה את הנקודות החזקות שלו ואת הטוב שהוא תורם לכולם. אם עדיין הגבאי ישאר תקיף בעמדתו וימשיך בדרכו, תבקשו מהועד שידונו על אפשרות להוסיף גבאים לבית הכנסת שיאזנו אותו ויורידו ממנו את ה"תוקף" דבר זה יכול להקל גם עליו. אם גם זה לא יעבוד, תבקשו להוסיף בפרוטקול ישיבת הצוות שלכם, סעיף, לעריכת בחירות לגבאים חדשים, כמו שמצוי בבתי כנסת רבים שכל שנה או יותר עושים בחירות מחדש. כמובן שכל זה צריך להתבצע ע"פ מה שנהוג במקום, ע"פ רוב הקהל או הועד מנהל. במידה שיש רב לבית כנסת, שיקול הדעת לכל האמור בידיים שלו ואין לעקוף את סמכותו. בדרך כלל מצבים כמו שתיארת בשאלתך, נוצרים במקומות שאין רב, שעדיין לא מצאו רב או חלילה במקום שאין את הכבוד הראוי לרב או שאין לו משענת חזקה ומהציבור ומהגבאים. הרב הוא "המנוע" של המקום, וכשם שאי אפשר לצאן בלי רועה, ולתזמורת בלי מנצח, כך לא ניתן להקים קהילה כזו או אחרת בלי מנהיג רוחני, האחראי להתפתחות הרוחנית המתמדת בקהילה. לכן יש לפנות אל רב המקום בשאלה חמורה זו, ולהסתייע ממנו בעצה ותושיה. ברכת ה' עליכם ועל קהל עדתכם ! בברכה נאמנה,