שלום וברכה הרב. במקום בו אני נמצא מיד לאחר אמירת סליחות בבית כנסת, מתחילים תפילת שחרית ואני לא מספיק לומר קורבנות בנחת על הסדר. האם אני יכול לומר קורבנות לפני הסליחות? תודה

שלום רב ! ניתן לומר קורבנות לפני סליחות כאשר יש צורך. אולם צריך לדעת שזמן אמירת קורבנות הוא מעלות השחר (72 דקות לפני הנץ החמה). אם גם זה לא אפשרי - יש לומר את הקורבנות מזמן עלוה"ש המוקדם (90 דק' לפני הנץ החמה). *ראו בהרחבה למטה לגבי הנצרך לדלג. יש להוסיף שתי הערות בעניין: א. לבני אשכנז, כשאין פנאי לומר קורבנות לאחר עלות השחר - ניתן לאומרם בלילה. אולם לבני ספרד הנוהגים כדעת מרן השו"ע - אין לומר פרשת התמיד אלא ביום, ובפשטות הוא הדין לפרשת הקטורת (ראה בהרחבה). ב. כתבו הפוסקים, שחשוב לתפוס את העיקר (בעניין שלנו זה סדר התפילה הרגיל ביום יום כולל קורבנות) ועל גבי זה להוסיף את מה שנדרש (סליחות פיוטים וכדומה), ואין לבטל את העיקר בשביל התוספת. לכן עדיף לומר סליחות בדילוג מאשר להתפלל בדילוג. הרחבה ומקורות: השו"ע בסימן א' סעיף ו כתב: "פרשיות הקרבנות לא יאמר אלא ביום". וכתב המ"ב (ס"ק י"ז) מטעם שאין הקרבנות קרבים אלא ביום, אבל פרשת הכיור ופרשת תרומת הדשן יכול לאמר קודם היום. והוסיף ע"פ הפמ"ג שאם אין לו פנאי לאומרם ביום, יכול לאמר גם פרשת הקרבנות בלילה. ובערוך השולחן (א כ"ה) הוסיף וכתב: "פרשת התמיד והקטורת לא יאמר בלילה, דהקרבת התמיד והקטורת אינו אלא ביום, אבל פרשת הכיור ותרומת הדשן מותר לומר גם קודם אור היום, ואדרבא עיקר תרומת הדשן היתה בלילה". ובסימן מ"ז סעיף י"ג כתב השו"ע: "המשכים קדם אור היום מברך כל סדר הברכות חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה ופרשת התמיד שימתין מלאמרה עד שיאור היום". וביאר המ"ב (שם סק"א) משום שפרשת התמיד במקום הקרבת קרבן התמיד, שכן קבלו חז"ל שבזמן שאין בית המקדש קיים ואין יכולים להקריב, מי שעוסק בפרשיותיהם מעלה עליו הכתוב כאילו הקריבום, ולכן אומרים גם סדר המערכה וכו'. ובבה"ל (סי' א' ד"ה ופרשת עולה) כתב ע"פ הזוה"ק, שטוב לומר כל אלו הפרשיות קדם התפילה ובביכנ"ס, ובלבד שלא יאחר בעקבות אמירתם זמן קריאת שמע או אפילו תפילה בציבור. ובמקרה כזה מבואר בקצות השולחן (י"ד א') שישלים את הקורבנות לאחר התפילה. ובפשטות כשיש צורך ניתן להתחיל לומר קרבנות כבר מהשיטה שזמן עמוד השחר הוא כתשעים דקות קודם הנץ, וכן כתב בילקו"י (שם לו), והוסיף שאם עבר וקרא הקרבנות בלילה לא יצא ידי חובת הקריאה. ונראה שמה שכתבנו בשם המ"ב לעיל (שמי שאין לו פנאי יכול לאמרם גם בלילה) הוא מטעם שעל כל פנים אף אם נאמר שאין נחשב לו כאילו הקריב קרבן, מכל מקום יש מעלה לומר סדר קרבנות לפני זמנם (ראה דעת נוטה עמ' ל"ה בשם הגר"ח קנייבסקי). יש להוסיף שלדעת המקובלים אין לשנות או לגרוע מסדר התפילה כולל קורבנות אף אם יצטרך אח"כ מחמת העיכוב להתפלל ביחיד (כה"ח נ"ב ס"ק א' ד'), וגם בתוך שיטה זו יש שכתבו שעדיף לומר בדילוג וכלדקמן וכך נוהגים. ונראה למעשה שיש כמה אופנים מהטוב ביותר לפחות, ואלו הם: א). לומר הכל כסדר מזמן עלות השחר (72 דקות). ב) לומר את הכל כסדר 90 דקות לפני הנץ. ג). לומר בדילוג, "לפיכך אנחנו חייבים...", ופסוק שמע ישראל ובשכמל"ו, ואח"כ יהי רצון מלפניך... שתמחול, פרשת התמיד, פרשת הקטורת, ואח"כ יהי רצון... שיהיה שיח שפתותינו... עד פסוק ושחט אותו. (עיין רב פעלים ח"ב או"ח ד', סידור קול אליהו עמ' כ"ב וכתב שם שטוב להשלים לאחר התפילה מה שדילג ובזה יעלה סדר תיקון התפילה ע"פ הסוד כהוגן, ובפשטות צריך להוסיף לפחות פרק מאיזהו מקומן וברייתא דר' ישמעאל שכך קבעו חז"ל, והטעם לכך שיזכה לשנות בכל יום מקרא משנה גמ', שו"ע סי' נ' ומ"ב שם), או על כל פנים לומר פרשת התמיד, פרשת הקטורת, פרק מאיזהו מקומן וברייתא דר' ישמעאל. ד). לומר בדילוג בזמן של 90 דקות. ה). לומר לאחר התפילה עד זמן תפילה (ראה בא"א מבוטשאטש סי' מ"ז). ו) לאומרם בלילה או לאחר זמן תפילה. בנידון השאלה יש להוסיף שכתב מרן החיד"א שתמיד העיקר קודם על התוספת, ולכן אין לגרע חלילה מהתפילה עבור אמירת סליחות וכדומה. תזכו לנצל ימים אלו לתשובה ומעשים טובים! בברכה רבה,