שלום הרב במסגרת כתיבת מאמר במדרשה על כיסוי ראש התעוררה לי השאלה- מה הדבר הראוי בשולחן שבת? כאשר בני הזוג נמצאים בסעודת שבת לבדם (ללא ילדים לצורך העניין) האם מותר להיות בלי כיסוי ראש? והאם זה הדבר הראוי? השאלה התעוררה בי בשבת הראשונה שהייתי בבית עם בעלי. בטח לפי הסוברים שכיסוי ראש הוא כדי לשמור את הצניעות והיופי לתוך הבית, לחיזוק הקשר בין איש לאישה וכו, אזי שולחן שבת (שזה זמן מחבר מאד בין בני הזוג) דווקא להתקשט בשיער הטבעי יהיה הידור. אשמח לשמוע את דעתך תודה רבה!

שלום. עיקר חובת כיסוי ראש היא מחוץ לבית. אשה "היוצאת לשוק וראשה מגולה, עוברת על איסור תורה". בתוך הבית, זה "מנהג צניעות", שנשות ישראל קיבלו על עצמן! כיסוי הראש הוא כמו "כתר מלכות", המעיד על כך שאת נשואה. השיער הטבעי יפה רק למי שאינה נשואה, ואין לה עניין לכסות את ראשה. ובנוסף, הפוסקים משבחים את האשה ששמה קימחית,"שלא ראו קורות ביתה את שערות ראשה". הואיל והנשים רגילות לכסות ראשן גם בבית, אסור לבעל לברך, לעשות קידוש, כנגד שערה המגולה של אשתו. אז שני כיוון מחשבה, והתרגלי לכך שהיופי הוא, בכיסוי ראש! שתזכו לבנין שלם ומבורך!