באיזה שעה צריך לשרוף את החמץ ביום שישי בערב פסח שחל בשבת? ואם אומרים את נוסח היהי רצון לאחר מכן?

שלום וברכה. א. המנהג לבער את החמץ בערב שבת בשעה חמישית (כפי המופיע בלוחות), כמו בערבי פסחים של שאר שנים, כדי שלא יבואו לטעות בשאר שנים. ובשעת הדחק, ניתן לסמוך על המקלים לבער עד חצות היום. ב. אף שאת הביטול אומרים למחרת בשבת בבוקר לאחר סעודת השבת לפני סוף זמן שריפת חמץ, מכל מקום את נוסח ה"יהי רצון" שאומרים לאחר שריפת חמץ, אפשר לומר ביום ו' לאחר השריפה, וכן נהגו רבים מגדולי ישראל. מקורות והרחבה: בהלכות ערב פסח שחל בשבת כתב מרן השו"ע (תמ"ד ב'): "וטוב לבער בערב שבת קודם חצות, כדי שלא יבואו לטעות בשאר שנים לבער אחר חצות (וביום השבת יבטלנו)". ומקורו בדברי המרדכי (פסחים תקמ"ג), שכך הנהיג רש"י לשרוף בשנה זו קודם חצות, גזירה שמא גם בשאר השנים ישהה את שריפת החמץ עד לאחר חצות. ונחלקו בדברי המחבר, לדעת המ"ב, הלשון: "טוב לבער בע"ש קודם חצות", הוא לאו דוקא, וכוונתו לקודם תחילת שעה שישית, שהרי זיל בתר טעמא, והטעם הוא כדי שלא יבואו לטעות בשאר שנים. אולם בדעת תורה (תמ"ד א') כתב שמדברי הטור והשו"ע משמע בפשטות שאין צריך להחמיר ולבער בשעה חמישית, אלא גם בשעה שישית מותר, והטעם לכך, משום שזהו רק גזירה אטו שאר שנים, אין לגזור אלא אחר ו' שעות, ולא בשעות האסורות גופא מטעם גזירה דרבנן, דהוי גזירה לגזירה. ולמעשה הכרעת רוב הפוסקים, שיש לבער את החמץ כשבשאר שנים, וכן המנהג הרווח, אלא כן בשעת הדחק שאז אפשר בדיעבד לסמוך על המקלים לבער עד חצות (עיין מאמר מרדכי סק"ג, חיי"א כלל קכ"ט ט', כה"ח סקכ"ב, וראה עוד בפסק"ת תמ"ד ח' הערה 61). לאחר הביעור ניתן לומר את ה"יהי רצון" המובא בסידורים (תשובות והנהגות ח"ב סי' רי"א, נטעי גבריאל פ"ט ס"ה בשם צדיקים וכן נהג הרבי מילובאויטש זי"ע, הובאו בפסק"ת (שם), והוסיף בפסק"ת, שיש נוהגים לומר נוסח זה בשבת לאחר שמבטל את החמץ באמירת "כל חמירא" ואין בזה משום איסור אמירת בקשות בשבת, כיון שהוא נוסח שנתייסד לכולם בשווה, נחשב כסדר תפילה. בברכת פסח כשר ושמח,