שלום הרב, האם יש מניעה לעלות להר הבית בי"ד בניסן אחר חצות היום, כאשר חל זמן חיוב קורבן פסח?

שלום וברכה! אין כל מניעה לעלות להר הבית בערב פסח אחר חצות. ההלכה היא שמי שהיה יכול להקריב את הפסח ולא עשה זאת - ביטל מצוות עשה, ואם גם היה קרוב למקום - חייב כרת, ואם היה רחוק - פטור מן הכרת. מי שנמצא בערב פסח בקרבת מקום, אבל אין לו אפשרות מעשית להקריב את הפסח (כי אין מזבח, או מכל סיבה אחרת, ואינו יכול לתקן זאת בו ביום) - פטור מן הכרת. גם אם אנו נושאים באחריות לכך שלא נעשו ההכנות הדרושות, חיוב הכרת נאמר על מי שיש לו יכולת הביצוע בו ביום והוא נמנע במזיד לעשות את הדרוש כעת (כך דעת רש"י ותוספות בפסחים סט, שאפילו טמא שהיה יכול להיטהר כמה ימים קודם והתעצל ולא עשה זאת, וכעת בהגיע ערב פסח הוא כבר לא יכול להספיק להיטהר, פטור מכרת). לגבי הגדרת 'דרך רחוקה' יש דעות שונות: יש שיטה שכל מי שמחוץ לעזרה, גם אם הוא בהר הבית, נחשב 'רחוק' ופטור מכרת (שיטת רבי אליעזר), ויש שיטות אחרות שמגדירות כ'קרוב' את כל מי שבירושלים ואף בסביבתה (וכן פסק הרמב"ם). אין אף שיטה שמחלקת בין הר הבית לבין ירושלים. אם כן, אין כל מניעה לעלות להר הבית: המצווה להקריב את הפסח מוטלת גם על מי שרחוק. ואילו חיוב הכרת אינו קיים, משני נימוקים: משום שכרגע אין תנאים מספיקים להקרבת הפסח בו ביום, ומשום שהמעבר מירושלים להר הבית אינו מעבר מ"דרך רחוקה" ל"קרובה". לכל האמור ראו 'שערי היכל' על פסחים מערכה א, פד, וקנד.