שלום כבוד הרב בהמשך לשאלתי ולתשובתך: אבל כיצד משתלבת כאן המצווה לעלות לרגל ולהראות בבית ה בחג הסוכות? מה הפירוש בדבריך"מי שלא הגיע"? האם אין כאן חובה לעלות על כל מי שיכול? ורק האנוסים פטורים מלעלות ? או שבאמת יש כאן פריבילגיה - מי שרוצה לעלות - יעלה ויזכה במצווה ומי שלא רוצה - לא יעלה למרות שיש לאל ידו ? ואם מדובר כאן בחובה לעלות - האם חובה גם כן להישאר ולשמוח שבעת ימים לפני ה עם ארבעת המינים ? אציין שלפי רבי יצחק אבארבנל הישיבה בירושלים במשך שבעת ימים בחג הסוכות משתמעת כמובנת מאליה והוא רק בא לתת טעם לדבר בפרושו לספר דברים טז: "וזה צורך אמרו שבעת ימים תחוג לה אלהיך במקו אשר יבחר כי לא יעשה כמו שעשה בפסח שאחרי היום הראשון נאמר ופנית בבקר והלכת לאהליך. כי הנה היה זה לפי שהיה לבו טרוד אז בענין תבואותיו וג"כ לזאת הסבה בעצמה היה חג השבועות יום אחד כדי שלא יתעכב אדם בירושלים וילך לקצור תבואותיו. אמנם עתה באספך מגרנך ומיקבך ראוי שתשב בירושלים כל שבעת הימים ושלא יהיה לך טרדה בלבבך כלל אבל תהיה אך שמח מבלי מחשבה."

שלום נחלקו האחרונים בגדר המצוה של נטילת לולב במקדש כל שבעה. דעת הגר"י פערלא בביאורו על ספר המצוות לרס"ג (מילואים סימן ה ד"ה לכן) היא שיש חובה על כל אחד מישראל לעלות למקדש יום יום לקיים את מצות נטילת לולב במקדש וזה לשונו: "דמצות לולב דמקדש הוה ליה מצות עשה גמורה בקום ועשה ממש כמצות עשה דלולב בגבולין, ואין שום חילוק ביניהן אלא במאי דבגבולין אינה נוהגת אלא ביום הראשון מדכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון וגו', ובמקדש נוהגת כל שבעה מדכתיב ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים, והחובה מוטלת על כל אחד ואחד לעלות למקדש בחג הסוכות ולקיים מצות עשה זו כל שבעת ימי החג, כמו שנתחייב ביום הראשון בגבולין". לעומת זאת, בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ד' סימן ס"ג אות ח') כותב: "דמסתבר בפשיטות שלבד המצוה דביום הראשון שאיכא גם בגבולין, איכא במקדש עוד מצוה דנטילת השבעה ימים מקרא דושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים, שחלה גם על יום הראשון. ולא שהוא רק הוספה ליטול במקדש עוד ששה ימים, אלא שהוא מצוה חדשה שנצטוו אלו הנמצאים במקדש לשמוח עם נטילת ד' המינים מדין שמחה בהם, כל הז' ימים. שממילא גם יום הראשון הוא בכלל מצוה זו. ומצוה דביום הראשון שהוא גם בגבולין אינו מצד ענין שמחה..." - לפי דבריו מצות נטילת לולב כל שבעה מוטלת רק על מי שנמצא במקדש. ובעצם את השאלה באופן פשוט כפי ששאלת שואל השפת אמת (סוכה דף מא/א): ויש לעיין למה לא נימא דחובה עלינו לבוא למקדש בכל ימי החג לקיים ושמחתם ז' ימים ואפילו אותם הפטורין מראיה יהיו חייבין בזה...וצריך לומר משום דכתיב ולקחתם ביום הראשון דמשמע דליכא חיוב אלא ביום הראשון בגבולין אם כן גלי קרא דאין חיוב לעלות בשביל זה". השפת אמת מסביר כיון שהפסוק "ולקחתם לכם" מלמד שיש חיוב בגבולין רק ביום הראשון, בזה גילה לנו הכתוב שאין כל חובה לעלות בשביל נטילת לולב לבית המקדש כל שבעה, שאם אכן יש חובה יוצא שגם על בני הגבולין יש חובה כל שבעה ולא רק ביום ראשון. יום טוב