שלום הרב ראיתי בכל מיני מקורות, שאין להרוג קצת אנשים כדי להציל הרבה. שאלתי היא, האם מותר לפצוע באופן חמור (גסיסה) או אפילו רק לכרות איבר, וקל יותר, כמו שבר, כדי להציל איש אחד, קל וחומר הרבה אנשים? תודה רבה!

שלום וברכה, נפסק ברמב"ם יסודי התורה ה, ה "אמרו להם עובדי כוכבים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג כולכם. יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. ואם יחדוהו להם ואמרו תנו לנו פלוני או נהרוג את כולכם. אם היה מחוייב מיתה כשבע בן בכרי יתנו אותו להם. ואין מורין להם כן לכתחלה. ואם אינו חייב מיתה יהרגו כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל". לגבי פציעה, כתב בהגהות הרמ"א על המרדכי (סנהדרין רמז תשיח): "ואם אמר גוי לישראל: קטע יד פלוני ואם לא קטילנא לך, אומר היה מורי ר' ברוך ז"ל, דמותר לקטוע מפני פקוח נפש, מיהו, חייב לפרוע דמי ידו". ובהמשך דבריו דן האם מותר לחלל שבת משום אבר אחד שהרי רוב העולם אינו מת מחמת אבא אחד. ונראה שרק בזה כתב שמותר לקצוץ אבר חברו ולהציל עצמו מהגוי, אבל בגסיסה ש"רוב גוססים למיתה" אין שום היתר. בברכה,