כבוד הרב מה הדין, מה מברכים אם בושל אורז עם כוסמת?

בס"ד שלום וברכה, אם עירבת אורז עם כוסמת ושני המינים נאכלים יחד (כך שבכל כף עולים משני המינים) ושניהם חשובים לך – יש לברך כברכת המין שהוא הרוב. [אמנם אפשר לכוון מתחילה לברך שתי ברכות על כל מין בנפרד (וכך תצא ידי חובת כל הדעות, כמבואר בהרחבות)]. במידה והאורז הוא העיקר והכוסמת באה רק להטעים אותו – עליך לברך על האורז, אפילו שהוא המיעוט. (וכן הדין להפך). במידה וכל מין נאכל בפני עצמו, ורק לפעמים יש עירוב בניהם - עליך לברך על כך מין בנפרד. גם אם בישלת אותם יחד עד שלא ניכר ההבדל בניהם (תבשיל סמיך) – או שמדובר על קמח משני המינים – עליך לברך על המין שהוא הרוב או על המין החשוב. בכל אופן הברכה האחרונה היא נפשות. הרחבה: א. שנינו במשנה (ברכות מד ע"א) 'כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה'. וכן פוסק השו"ע (או"ח ריב, סעיף א): 'כל שהוא עיקר ועמו טפילה (פי' דבר בלתי נחשב), מברך על העיקר ופוטר את הטפילה בין מברכה שלפניה בין מברכה שלאחריה'. ב. יש שני סוגי מאכלים שבהם יש עיקר ותפל. יש מאכלים שבהם ברור מה העיקר ומה הטפל. שהעיקר הוא החשוב והטפל בא רק להטעימו. לרוב מין זה הוא גם מעט, אך אין זה מחייב, ואפילו במקרים שהעיקר הוא המיעוט – מברכים על העיקר בלבד (עיין משנ"ב בסימן ריב, ס"ק א). דוגמאות לזה: פתיתים עם רוטב או קטשופ, לחם או מציות עם ממרח, אורז עם צימוקים. וכך כותב השו"ע (שם בהמשך הסעיף): 'ואפילו פת שהוא חשוב מכל, אם הוא טפל כגון שאוכל דג מליח ואוכל פת עמו כדי שלא יזיקנו בגרונו, מברך על הדג ופוטר הפת, כיון שהוא טפל'. (המשנ"ב בס"ק ה מעיר בשם השל"ה הקדוש שעדיף להמנע מאכילת פת להפגת חריפות. ע"ש). ג. אמנם יש סוגי מאכלים שבהם שני המינים חשובים במידה שווה. בזה נחלקו האחרונים כיצד לנהוג. דעת החיי אדם (כלל א אות יג, הביאו שער הציון בסימן ריב אות ב) שמברך שתי ברכות. וכן סובר הבן איש חי (פנחס יז). אך דעת הפרי מגדים והמשנ"ב שמברך על המין שהוא הרוב, וכן פוסקים אחרונים נוספים. ואין צורך שיהיה רוב ניכר, אלא אפילו רוב כל שהוא – מספיק כדי להגדיר שזה הרוב (וזאת הברכה פרק יא). דוגמאות לזה: אורז עם עדשים, סלט פירות ועוד. ד. לדינא המנהג לברך ברכה אחת כדעת רוב האחרונים. אמנם הרוצה להדר ולצאת לדעת כל האחרונים יכול לברך על המין שברכתו ראשונה בסדר הברכות ולכיוון שאינו רוצה לפטור את המין השני וכך יוכל לברך עליו [ומעיקר הדין אם מכוון מתחילה שרוצה לברך שתי ברכות – נחשב כמי שכיוון שלא לפטור (עיין פניני הלכה ברכות יא, ב הערה 2)]. ואין בזה משום גרם ברכה שאינה צריכה, משום שכשיש ספק מותר לגרום ברכה שאינה צריכה. (עיין שו"ע סימן קעד סעיף ד שהתיר מפורש לגרום ברכה שאינה צריכה מחמת ספק). וכן שמעתי מהרב אופיר מלכא. לכן במידה ואוכל אורז והכוסמת באה רק להטעים מעט את האורז, יברך על האורז. וכן להפך. אך אם רוצה לאכול את שני המינים בצורה שווה, יברך על המין שהוא הרוב. ואם רוצה להדר יכול לברך על האורז ולכיוון שלא לפטור את הכוסמת ואז לברך עליה אדמה. ה. במידה ואוכל כל מין בפני עצמו, ורק מידי פעם מערב את המינים, צריך לברך על כל מין בפני עצמו. אכילה ביחד נחשבת כל עוד מעלה בכף מין אחד – ועולה לו בכף גם מהמין השני (ערוך השלחן ריב, ב). בכל מקרה יברך נפשות ברכה אחרונה. ו. במידה ועשה מהאורז והכוסמת תערובת שאין המינים ניכרים (כגון קמח שעשה ממנו עוגיות וכדומה) יברך על המין שהוא העיקר בכל מקרה (המין שמתכוון אליו, או הרוב, במידה ושניהם חשובים לו) ולא שתי ברכות (סימן ריב, ביה"ל ד"ה אם). בברכה הרב איתן מינקוב