שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • הסוכה והסכך
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום אני גר בבית על קומות (אין אפשרות להקים סוכה במרפסת - לפחות לא כשרה...) וכל שנה אנו והשכנים בונים סוכה למטה ברחוב. בדר"כ בלילה הראשון אנחנו אוכלים שם את ארוחת החג עם השכנים יחדיו שזה בעצמו הינדוס רציני - לחכות למעלית שבת (בתקווה שכיוונו אותה נכון) להוריד את הכל בעגלה, לרדת, לשכוח כמה דברים, לעלות, להביא ולרדת שוב ובנוסף לאחר הסעודה להוריד תה ועוגות ועוגיות וספרים ומשחקים... מבחינת שינה אחרי כמה ניסיונות משנים קודמות אני יודע שגם זה לא כל כך קל לישון שם מבחינת רעש, אנשים שעוברים, מכוניות, בעלי חיים, המוזרות של להסתובב ברחוב עם מזרונים וכריות ובכלל עצם המחשבה והעובדה של השינה ברחוב ושאנשים עוברים ורואים אותך ישן לא מרגיש לי בנח בכלל חוץ מעניין הקור והזבובים... שאלותיי הם: 1. האם אני מחויב לישון בסוכה או שמא פטור מדין מצטער? 2. האם אני חייב לנסות כל שנה מחדש לישון בסוכה ואז לעלות מדין מצטער (אם אכן פטור עקב כך) או שאין צורך ועקב ניסיון של שנים כבר ישר לפטור את עצמי? 3. האם אני מחויב לאכול בסוכה כל ארוחה עם לחם? בדר"כ כל שנה אנחנו מקיימים את הארוחות שאוכלים ביחד בסוכה זה יוצא בשבת והיום טוב עצמו במהלך חול המועד אנחנו לא אוכלים שם... 4. אם אני פטור זה מדין מצטער אשמח לפירוט? 5. מה כל אדם שגר בבית על קומות שלא בונה סוכה ברחוב האם הוא פטור מדין מצטער (או משהו אחר)? 6. האם מבחינה הלכתית יש משמעות לבניית הסוכה שלנו או שעדיף לא לבנות בכלל ואז נהיה פטורים ועצם בניית הסוכה מחייבת אותנו? (כוונתי היא לא למחלוקת השו"ע רמ"א אלא לשאלת החיוב שלנו) כאילו האם יש משמעות הלכתית שיש סוכה לידינו או שאין? 7. אם אין לי אפשרות לישון בסוכה האם מותר להכנס לסוכה של שכנים או מישהו אחר ללא ידיעתו ולישון שם או לאכול סוכה שנמצאת ברחוב לא בבית פרטי? 8. האם בשבת סוכה האם דין רשות היחיד? 9. מה קורה בטיולים (בהנחה שכבר מטיילים) שאין סוכה בסביבה האם אפשר לאכול לחם לא בסוכה? ולישון לא בסוכה? ולשבת במסעדה שאין בה סוכה? סליחה על חפירה, פשוט החלטתי טיפה לחקור את העניין הפעם... ותודה מראש!
תשובה
שלום וברכה, 1-6. טוב שאתם בונים סוכה ואוכלים בה. כך אתם מחויבים לעשות לפי ההלכה. אשריכם ולפום צערא אגרא! מה שאמרו מצטער פטור מהסוכה זה רק במי שבנה סוכה, ומסיבה כזו או אחרת הוא מצטער לשבת בה. אולם יש חיוב לפני החג שיהיה ביד האדם סוכה שנוח לו לשבת בה, ואם הוא גר בבניין קומות ואין לו אפשרות לעשות סוכה במרפסת שלו אז יעשה סוכה למטה בחצר וכדומה. לגבי השינה, צריך לזכור שלרוב המוחלט של האנשים יותר נוח לישון בבית ואף על פי כן התורה צוותה לישון בסוכה. בארץ ישראל בדרך כלל הקור לא חזק כל כך לפטור משינה בסוכה. כמו כן אין טעם להתבייש מהבאת המצעים לסוכה לצורך מצווה של הקב"ה, ואין זה נקרא 'מצטער' שפטור מהסוכה. לגבי רעש וזבובים זה באמת יכול להפריע מאד. למעשה אם בתנאים הקיימים אצלכם רוב בני אדם היה להם צער משמעותי לישון (או לחילופין אתה מכיר בעצמך שאתה רגיש מאד לדברים כאלו או לקור) אתם פטורים מלישון בסוכה. לגבי אכילה, בסעודות החג ושבת אתם מחויבים לאכול לחם, וממילא צריך לאכול בסוכה. בשאר הזמן ניתן לאכול אוכל שלא חייב בסוכה, כגון אורז ודגים. 7. אם אין דרך לבקש רשות מחברו, ניתן להשתמש בסוכה שלו, משום שנוח לאדם שישתמשו בסוכה שלו על מנת לקיים מצווה, אלא אם כן ידוע שאותו אדם מקפיד שלא יכנסו לסוכתו. 8. לא בהכרח. לשבת צריך שלש מחיצות וקצת. לסוכה צריך שתי דפנות וקצת. אגב, משפט הפוך הוא נכון. כלומר שאם הסוכה כשרה לשבת זה כשר גם לעניין סוכה (ראה סי תרל, ז). 9. הולכי דרכים פטורים מסוכה. נחלקו פוסקי הדור האחרון אם היתר זה מצומצם למי שיוצא לפרנסתו או שמותר אף לצאת לטיולים. יש מקום להקל בדבר, ובפרט בטיול בארץ ישראל שיש בה קצת מצווה. אולם ראוי מאד למצוא דרך שלא להיזקק להיתר זה: אפשר לאכול ארוחה משביעה בסוכה לפני או אחרי הטיול, ובטיול לאכול אוכל שאינו חייב בסוכה. כמו כן אפשר לקחת סכך לנצח ולהעמיד בין רכבים בצורה כשרה ואכמ"ל. יש לציין שמוכרים היום סוכה קומפקטית למטייל. בכלל, לא נכון לבלות את ימי המועד בטיולים ארוכים, משום שימי המועד נועדו ללימוד תורה והתעלות רוחנית. מקורות והרחבה: 1-6. בגמרא סוכה (כו.) מבואר ששומרי גינות ופרדסים פטורים מן הסוכה. אביי הסביר שהטעם הוא משום 'תשבו כעין תדורו'. ביאר רש"י: "כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטותיו וכלי תשמישו ומצעותיו וזה אינו יכול להביאן שם מפני הטורח". (ראה שם בגמרא שרבא אמר הסבר אחר אבל הוא לא חולק על דברי אביי כמבואר בריטב"א). הרי שמי שנמצא רחוק מהסוכה לא חייב לטרוח ולהביא את מצעותיו לסוכה. לכאורה לפי זה היה מקום לומר שמי שאין לו אפשרות לבנות סוכה ליד ביתו יהיה פטור. אולם כבר ביאר המנחת אשר (מגיפת הקורונה, סי' צז) ששומרים אלו הפטורים מסוכה גרים מחוץ ליישובם של בני אדם ולעולם יש טורח גדול להביא לשם מיטות ומצעות וכלי תשמיש כראוי לקיים תשבו כעין תדורו, אבל אדם שאין לו אפשרות להקים סוכה ממש סמוך לביתו צריך להתאמץ ולהקים סוכה במרחק מה מביתו. וכך כתב המשנה ברורה בשם החתם סופר והביכורי יעקב (סי' תרמ, ס"ק כד) שפשוט שאפילו מי שאין לו מקום בחצירו לבנות לו סוכה שצריך להמציא לו מקום לבנות לו סוכה ואז שם ביתו כדרך שגם כל השנה רגילים לפנות מבית לבית ואז שם ביתו (וראה שער הציון ס"ק ל). יתירה מזאת פסק המנחת אשר (שם, סי צו) שחולה קורונה שלא מסוגל לשבת בסוכה עם כולם ואין לו פתרון של סוכה באזור ביתו צריך לעבור למלונית של חולי קורונה (אם לא שהדבר יגרום שיתבטל משמחת היום טוב ע"ש). וראה בשו"ת באהלה של תורה (ח"ה, סי' נג) שביאר וביסס את החיוב למי שגר בקומה עשירית לאכול את ארוחות הלחם ועוגות בסוכה. והציע לאכול בבית ארוחות עם אורז ובשר וכדומה. לגבי מצטער, הכלל כתוב בדברי הרמ"א (תרמ, ד): "ולא יוכל אדם לומר מצטער אני אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בו (טור)". ביאר המ"ב (ס"ק כח-כט) שאם אין דרך בני אדם להצטער בדבר בטלה דעתו אצל כל אדם אם לא שהוא מאניני הדעת (ובשער הציון שם ביאר שכל אדם יודע בעצמו אם הוא מאניני הדעת ולא צריך שהדבר יהיה ידוע לכולם). לגבי שינה הרמ"א (תרלט ב) כתב שאחד הטעמים שנהגו להקל שלא לישון בסוכה הוא משום הקור. אולם כבר כתב הגר"א נבנצל (ביצחק יקרא שם) שבארץ ישראל בדרך כלל אין הצינה קשה כל כך. לגבי רעש מהרחוב: אם בגלל הרעש של המטיילים והנוסעים ברחוב אינו יכול לישון בסוכה כתב הגר"א נבנצל (ביצחק יקרא שם) שנראה שנקרא מצטער. וכן אמר לי הגר"א נבנצל בעל פה. וכעין זה כתב בהליכות שלמה (ט, יט) שבן שקשה לו לישון בסוכת אביו מפני האורחים פטור מהסוכה שזה דומה ליתושים שמפריעים לאדם בסוכה שפטור מהסוכה. ועיין שם בהערה 129 שבעל הבית עצמו שהזמין את האורחים לא יכול כעת לטעון שהוא מצטער מחמת האורחים ולישון בבית משום שהוא הביא את האורחים. (ולכאורה צ"ע כי הזמנת אורחים זה חלק ממנהגו של עולם וחלק משמחת החג, ולכאורה לא צריך להימנע מלהזמין אורחים ופטור כעין הולכי דרכים. עיין לקמן לעניין טיולים בחול המועד). ומצאתי בספר כל משאלותיך (שו"ת עם הגר"ח קנייבסקי זצ"ל): "פלוני שואל מחמת שהוא בסוכה יש לו רעש ואינו יכול לישון אם מיקרי מצטער כמו שקור וחום על ידי הסוכה פוטרו? תשובה: זהו דבר צדדי ולא פטור מדין מצטער. שאלה: מאי שנא ריח מרעש? תשובה: ריח זה סוג מקום כזה שיש בו ריח מה שאין כן רעש". עכ"ל. ומצאתי בספר מועדי הגר"ח וז"ל: "כשישן בסוכה ויש רעש עצום, ואין יכול לישון אם פטור משום מצטער. תשובה: יתכן". וצריך לי עיון מה שכתב הגרח"ק שאינו מצטער, שהרי גם יתושים זה חיצוני ואם הם מציקים למישהו אזי הוא פטור מהסוכה מדין מצטער. ועוד, אפילו אם נחלק ונאמר שיתושים המציקים הם חלק מהסוכה משום שיתושים אינם ברי דעת (וגם לא ניתן לבקש מהם לעזוב) מה שאין כן בני אדם שמרעישים, לכאורה מסברא אין לחלק מאיזה סיבה האדם מצטער, בין סיבה חיצונית או לא. לגבי הבושה שמביאים מצעים לסוכה מחמת שנראה מוזר בעיני החילונים, כתב בהליכות שלמה (שם הערה 127) שאינו נקרא מצטער שאינו מצטער מהסוכה אלא מחמת קיום המצוה ואל יבוש מהמלעיגים עליו. 7. כתב הרמ"א (תרלז ג): "הגה: מיהו לכתחלה לא ישב אדם בסוכת חבירו שלא מדעתו". וכתב על זה במ"ב (ס"ק ט): "שלא מדעתו - שמא בעל הסוכה הוא מקפיד ע"ז שלא יראה חבירו את עסקיו ואת אכילתו בלי ידיעתו וממילא אין נכון לברך עליה אבל מותר ליכנס ולישב בסוכת חבירו בשעה שאין בעל הסוכה שם בסוכתו שבודאי לא יקפיד ע"ז דניחא ליה לאינש דליעבד מצוה בממוניה ומ"מ אם אפשר שיבוא בעל הסוכה בעוד שהוא שם אף דבעת הכניסה אינו שם לא יכנס שלא מדעתו כי אפשר שבעה"ב יתבייש ליכנס ולאכול או לעשות עסק אחר בפניו". עכ"ל. ומסתבר שהיום יותר מקפידים על זה מפעם וצ"ע. 8. לגבי מספר הדפנות בסוכה ראה סי' תרל ב. לגבי דפנות לשבת ראה סי' שסג, א. 9. בגמרא מבואר שהולכי דרכים פטורים מסוכה (סוכה כו.). האגרות משה (או"ח, ג, צג) חידש שרק לפרנסה התירו לאדם להפקיע עצמו מסוכה שיש בזה צורך ולא סתם לטייל. והוסיף שגם אם היה היתר לעשות כן יש להשוות זאת למובא בגמ' מנחות שהמפקיע עצמו ממצוות ציצית שאינו לובש בגד של ארבע כנפות אף שאינו עושה איסור אבל בעידן ריתחא (בזמן כעס) נענשים על זה. וכעין זה כתב בהליכות שלמה (ט, כא). והביא ראיה מדברי הרמ"א (תרמ ג) שאין להקיז דם בסוכות, ויש להקדים או לאחר את ההקזה. ועל פי דבריו דן המגן אברהם לאסור שתיית משקה המשלשל אם יכול לעשותו בזמן אחר וכל שכן טיול. וכן כתב בספר חזון עובדיה (עמ' 166). לעומתם יש שהקילו בדבר. הגרי"ש אלישיב (בהערותיו על סוכה כו.) כתב שגם טיול הוא בכלל דרכו של עולם. ואין זה בכלל מה שנאמר על ציצית שהמפקיע עצמו מהמצווה נענש בעידן ריתחא משום ששם זה לתקופה ממושכת מה שאין כן כאן. והוסיף שהראשונים לא פירשו כדברי האגרות משה אלא סתמו, ומשמע שלא סוברים כאגרות משה (ע"ע בקובץ תשובות ח"ב סי' לז). וכעין זה כתב הגר"ד ליאור (מובא בספר מקראי קודש, הררי עמ' 889). ובספר דבר חברון מועדים (עמ' 285) הוסיף שאין זה הידור. ובצורה יותר חריפה כתב בחוט שני (פרק יב, ס"ק ט) שמותר לצאת לטיול אך שטות היא לאבד מצוה יקרה בשביל טיול. ובשו"ת אהלה של תורה (ח"ב, צג) נקט עיקר כאגרות משה אלא שלימד זכות על המטיילים בארץ ישראל משום המצווה ללכת ארבע אמות בארץ ישראל. וכן משום הצורך שיש לטייל. ויש לציין שסברא זאת שיש להקל יותר בטיולים בארץ ישראל יש לו שלש פנים: א. יש בו צד של ירושת הארץ וכיבוש בהבלטת נוכחות במקומות שצריכים חיזוק (הגר"ד ליאור בתשובה במקראי קודש). ב. מצווה ללכת ארבע אמות בארץ ישראל כמבואר בשו"ת באהלה של תורה שם (יש לציין שהגרח"ק סבור שאין שום מעלה בהליכת ארבע אמות בארץ ישראל, אלא המצווה היא השהייה בארץ ישראל כמבואר בספר ארץ חיים). ג. חיבת הארץ – ראה באהלה של תורה (שם) שהזכיר בשם הראשונים שיש מצווה של חיבת הארץ, ובטיולים לנוער מעודדים את החיבה לארץ. האגרות משה (אבן העזר, ח"ד, לב, ח) הסכים שאולי יש מצווה בטיול בארץ אבל לא רצה להתיר משום זה לטייל בסוכות אלא רק התיר באופן שמזדמן לאדם בסוכות טיול שלא יזדמן לו בקלות אחר כך. סוף דבר נראה שיסוד המחלוקת היא האם הטיול היא חלק רגיל מצורכי החיים ומשגרת החיים ודומה לפרנסה ובכלל תשבו כעין תדורו, או שטיול זה עניין של מותרות ועניין מחוץ לשגרת החיים ולכן יש לדחותו כמו הקזת דם. לענ"ד מסברא יש מקום גדול להקל בזמננו שטיולים הם צורך וחלק משגרת החיים. ובארץ ישראל מתווסף קצת מצווה בטיול. אולם נכון להחמיר משום חביבות מצוות סוכה ומשום שלא קשה למצוא פתרונות. בברכה
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il