לרב שלום וברכה. שאלתי מורכבת מ 2 שאלות: 1) מדוע לימוד תורה נחשב כל כך חשוב, עד כדי שיש אנשים המוכנים לחיי עניות רק בשביל ללמוד תורה כל החיים? 2) האם כל אדם בישראל בלי יוצא מן הכלל צריך לשאוף (בין אם קיימת יכולת ובין אם לא) לשבת בישיבה כל החיים בלי לעשות שום דבר אחר? האם זה הלכתחילה ועבודה זה הבדיעבד או שיציאה ופיתוח של העולם זה הלכתחילה?

שלום לך, למוד התורה חשוב מכיוון שהוא בונה את היסוד הרוחני שמקיים עם ישראל. ובאמת ללא תורה הקיום היהודי בעולם אינו מובטח, כפי שראינו בהסטוריה, שקבוצות שעזבו את דרך התורה, הלכו ונטמעו בסביבתם הגויית, ונעלמו. יסוד לימוד תורה הוא ברצון לתרום לעם ישראל ולהוסיף טוב בעולם. ואכן מי שלומד תורה, ומרבה תורה בעולם, גורם שהעולם יהיה עדין יותר וטוב יותר (כפי שמסביר מרן הרב קוק באיגרות, איגרת ש"א). והקיום הלאומי של עם ישראל יהיה חזק ויציב יותר. ציבור גדול שמוסר את נפשו על התורה, ולומד גם על חשבון התפתחותו הכלכלית שלו, ודאי תורם במסירותו לעם ישראל ולעולם כולו. ולכן נפסק להלכה שכל אדם מישראל חייב לקבוע עיתים לתורה ביום ובלילה, כלומר ללמוד תורה חלק מן היום וחלק מן הלילה. ובשעת הדחק, שהאדם עמוס בטרדות, ניתן להסתפק בפרק אחד ביום ופרק אחד בלילה. בשאר הזמן, הותר לאדם לעסוק במלאכתו, אם לפרנסתו ואם לצרכים אחרים. ומי שלפי אופיו מתאים להקדיש את כל עיתותיו לתורה, ואם ילמד כל היום תורה יראה ברכה בעמלו ויצליח בלימודו, וודאי שטוב היה אם יקדיש את עצמו ללמוד תורה. אבל מי שאנוס לעבוד לפרנסתו או שהוא אינו מתאים ללימוד אינטנסיבי או שהוא תורם במקצועות אחרים שנצרכים לאומה - יכול להקדיש את שאר זמנו ללימוד מקצוע כדי להתפרנס וכדי לתרום לעם ישראל. בברכה אוריאל טויטו