מה מברכים על וופלים? ברכה ראשונה ואחרונה?

מה מברכים על וופלים? ברכה ראשונה ואחרונה? שלום וברכה, ברכה ראשונה: מזונות. ברכה אחרונה: אם אכל שיעור כזית מהחלק של הדגן (לא כולל הקרם) בזמן של אכילת פרס – מברך על המחיה. זה משתנה בסוגי הוופלים. בפועל זה יוצא בערך 4-6 וופלים. (זמן כדי אכילת פרס: 4 דקות. ויש אומרים 7.5 דקות). קביעת סעודה: מי שקובע סעודה על וופלים אפילו אכל כדי סעודת שלמה בשעתו לא מברך המוציא וברכת המזון אלא מזונות ועל המחיה. מקורות והרחבה: ברכה ראשונה יש אומרים לברך שהכל על וופל אפילו אם אוכל את הוופל להשביע רעבונו (ברכת ה', ח"ג, פ"י הלכה ל. והביא שכך גם דעת הגר"מ מאזוז). טעמו הוא שהשוקולד הוא העיקר ואין שמים שם קמח אלא לדבק ולתת צורה לשוקולד. דעת הגר"א נבנצל (ביצחק יקרא סי' רח, סע' ג) שתלוי באדם האוכל, וז"ל: "לענ"ד עיקר וטפל נמדד בדעת האוכל כדמצינו בסימן ריב סעיף א באוכל פת ומליח. ולכן ופלים – האוכלם, אם כוונתו לשביעה, יברך בורא מיני מזונות. ואם לאו יברך שהכל. ברכה אחרונה לעולם יברך בורא נפשות". אולם מנהג העולם לברך מזונות על וופלים. זאת משום שהקמח עשוי להשביע ולא רק להחזיק. כך מנהג העולם (כפי שרואים במציאות, וכך גם כתב בברכת ה' שמנהג העולם לברך על ופל מזונות). כך גם דעת הגר"מ אליהו (וכמדומה שכך דעת רוב הפוסקים). בדבר חברון (אורח חיים קפז) כתב שבתחילה הורה לברך שהכל על וופל, עד שנודע לו שמערבים שיריים של וופלים בשוקולד כדי להסמיך ולהטעים אותו, ועל כן מאז הוא מורה לברך מזונות. (עיין בברכת ה' שם שדחה טענה זאת, וכתב שנודע לו מבעל מאפייה שמערבים וופלים אלו בקרם רק כדי שהקרם יהיה סמיך וקרוש). למעשה נראה שיש לברך מזונות על וופלים משום שמסתבר במציאות שהקמח נועד גם כדי להשביע ולתת טעם ולא רק כדי לתת צורה לקרם. וכך מנהג העולם כאמור. (יש לציין שגם אם צריך לברך שהכל יוצאים ידי חובה בברכת מזונות לדעת רוב הפוסקים (ראה ברכת ה' שם). ברכה אחרונה מברכים על המחיה רק אם אוכלים כזית דגן. הקרם לא מצטרף לשיעור. בספר הליכות ברכות (עמ' קנז) שיער לאחר בירור במפעלים שבין 4-6 וופלים יש שיעור 50-60 גרם דגן, ויש לברך על המחיה. בספר וזאת הברכה (עמ' 47) כתב שיש שיעור ברכה אחרונה אם אוכל כארבע וופלים בגודל 7.5 על 2.5 ס"מ בעובי 1 ס"מ. לגבי שיעור כדי אכילת פרס ראה בספר וזאת הברכה (עמוד 6). לדעת הגר"א נבנצל (הובא לשונו לעיל) יש לברך תמיד בורא נפשות על וופל. מצאתי שהגר"א נבנצל נשאל על דבריו אלה באתר ישיבה וביאר: "בדרך כלל אין בקמח שיעור של כזית בכא"פ לכן יברך בורא נפשות". עכ"ל. לדעת הברכת ה' מברכים על המחיה רק אם אכל כזית מהדגן. לדעתו אם אוכל שיעור כזית רק בצירוף הקרם אין לברך שום ברכה אחרונה כי אין שיעור לברכת מעין שלש, ואין שיעור לברכת בורא נפשות. וכתב בהליכות ברכות (שם) שכך גם דעת החזון עובדיה (עמוד רסב). אולם לדעת המשנה ברורה בשם כנסת הגדולה ומגן אברהם, ואור לציון יש לברך בורא נפשות משום שמצרפים את הקרם לדגן. כדי קביעת סעודה: יש אומרים שמי שאוכל הרבה וופלים כדי קביעת סעודה חייב ליטול ידיו ולברך ברכת המוציא וברכת המזון (ראה שו"ת עולת יצחק סימן לו). אולם למעשה לא ניתן לקבוע סעודה על וופלים משתי סיבות: א. דעת הגרח"פ שייינברג (מובא בספר וזאת הברכה עמ' 26 הערה 3) שזה דומה ל'וואלאפלאטקס' המובא במ"ב סי' קסח ס"ק לח שאין לו תואר לחם ולא מברכים עליו המוציא וברכת המזון. ב. לדעת המנחת אשר (שו"ת מנחת אשר ח"ב, סי' כב, אות ג) לא שייך לקבוע סעודה על עוגות וכדומה משום שאין דרך בני אדם לקבוע עליהם סעודה. כל טוב!