שלום וברכה במשנה במעילה (טו:) כתוב שהבשר והיין מצטרפים לשיעור כזית לעניין טומאה או פיגול ונותר וכדו ובמשנה נוספת שם (יז.) כתוב שכל שאין שיעורן שווים לא מצטרפים. כלומר שגם שיעור יין וגם שיעור בשר הוא בכזית. לכאורה יש מכאן ראיה ברורה שצריך לברך ברכה אחרונה על כזית יין כמו שמברכים על כזית מאכל. את הראיה הזו הביא החכמת שלמה (אוח קצ ג), ולי זה היה נראה מוזר שהראשונים והאחרונים שדנו בסוגיה לא הביאו ראיה ברורה זו, ולכן רציתי לשאול האם ניתן להסביר אחרת מהסברו את המשניות הללו? בתודה וברכה

שלום וברכה, החכמת שלמה בעצמו הביא שהתוספות (זבחים קט. ד"ה 'ומנחת') כבר התייחסו להוכחה זאת וכתבו שבמשנה שם מדובר ששרה פתו ביין שזה דרך אכילה ולכן שיעורו בכזית ולא רביעית. למעשה המשנה ברורה כבר הכריע (קצ ס"ק יד) על פי האחרונים כדעת השולחן ערוך שלא מברכים ברכה אחרונה על שתיית פחות מרביעית. אולם ראוי שלא לשתות בין כזית לרביעית שלא להכנס לספק. אגב, זה נכון לא רק ליין אלא לכל משקים כמבואר במשנה ברורה שם (ס"ק ט) כל טוב!