א. בברכה רביעית, נוסח הברכה אצל רוב האשכנזים הוא: "הוא יגמלנו לעד לחן ולחסד ולרחמים ולרוח הצלה והצלחה ברכה וישועה נחמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב ומכל טוב לעולם אל יחסרנו". שאלתי היא מדוע אומרים פעמים את המילה רחמים? האם יש ענין מיוחד בזה, או שהמשפט מתחלק לשתים - שחמשת המילים הראשונות (עם האות למ"ד) מ"לעד" עד "ולרוח" זה האופן שבו אנו מעוניינים שהבקשה תתממש, ושאר המילים מ"הצלה" עד "וכל טוב" זה פירוט הדברים שעליהם אנו מבקשים? ב. ב"הרחמן הוא יברך את אבי מורי וכו" אפשר להוסיף חופשי גם אנשים אחרים מלבד הכתובים בסידור? והאם נערים ובחורים צריכים להשמיט את "אותנו ואת כל אשר לנו" הואיל וזה כלול ב"אותם ואת ביתם ואת כל אשר להם" שלמעשה מכוון להורים? ג. ב"עושה שלום" אומרים "הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל", מפני מה מוסיפים את המילה "עלינו" אם זה בכל מקרה כלול ב"על כל ישראל"

שלום סליחה על העיכוב במתן התשובה. א. בסידור המפורש (וינגרטן) מביא בשם היעב"ץ שהברכה "הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל טוֹב; וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ". מתחלקת לשנים עד "וּלְרֶוַח" הכל נאמר בתוספת ל', מוסב על "הוּא יִגְמְלֵנוּ", ומ"הַצָּלָה וְהַצְלָחָה" מוסב על ההמשך ל"אַל יְחַסְּרֵנוּ". ובשם סידור עבודת ישראל הוא מביא ש"לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח" בא לתאר את אופן הגמול, שיתנהג איתנו ברחמים ולא כפי מעשינו, ואילו ההמשך מתאר מה יגמלנו - הצלה הצלחה וכו' ורחמים פירושו כאן שכל רואינו יביטו אלינו ברחמים. ב. ניתן להוסיף לבקש ולברך על עוד אנשים בהרחמן. אין צורך להשמיט, יש פעמים שיש לילד או לנער גם דברים שאינם נכללים ברשות אביו. ג. בכל ברכה ובכל ענין אנו מתחילים לבקש ברכה קטנה ומתוכה אנו מתרחבים ומבקשים בקשה גדולה יותר. כך גם בברכה זו. אנו מבקשים שהשלום יחול עלינו ומממשיכים לבקש שהשלום יחול על כל עם ישראל. יום טוב