הרב הסביר שיש שמורחים סבון על דפנות המדיח כדי לפגום את המים עוד בשטיפה הראשונה. מדוע אם כך לא להתיר לכתחילה אם למשל מפזרים אבקה בחלל המדיח וגם שינקו את השאריות הגדולות שישאר רק שומן או דברים שנדבקו לצלחת (שהם בדר"כ לא גדולים) במיוחד שלפי מה שהבנתי ברוב המדיחים המים בכניסה הראשונה קרים כך יוצא שבוודאות יש סבון על הכלים בנוסף מדוע צריך להפריד בין המגשים אם מכניסים גם כלים חלביים וגם בשריים אם המים עם הסבון כשהם ביחד פוגמים את האוכל? לגבי פרסום התשובה כמובן אבין אם יהיה עדיף שלא לפרסם אותה כי מסיבות של הוראה שלא מורים כך לציבור בכל מקרה תודה רבה

שלום בשו"ת יביע אומר (חלק י', יורה דעה סי' ד') פסק: "מסקנא דדינא שיש להורות היתר במדיח כלים, לכלי בשר ולכלי חלב אפילו ביחד, ורק מהיות טוב, היכא דאפשר יש להדיח כלי בשר לחוד וכלי חלב לחוד בזה אחר זה". הטעם להתיר ביחד כלי בשר וכלי חלב הוא משום שאנו שמים חומרי ניקוי במים הפוסלים את המאכל מאכילת כלב ונותנים טעם לפגם במאכלים. ומכיון שהכלים בלעו מעיקרא טעם פגום אין הם נאסרים. כל הנותן טעם לפגם מעיקרא מותר אף לכתחילה. בגליונות ומילואים (בהוצאת מאור ישראל) הוסיפו הערות מכתב ידו של הרב עובדיה וכך כתב: "ובשו"ת אגרות משה כרך ה' (חלק יו"ד סי' כח, כט) הצריך להדיח הכלים של בשר לבד ושל חלב לבד בזה אחר זה, וטוב לחוש לדבריו". חשוב לציין שפוסקים אחרים החמירו בדבר. לדוגמא: בשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סוף סי' ק') כתב שמן הראוי שיהיה בבית שני מדיחים אחד לבשר ואחד לחלב! לצאת מכל חשש וספק. ומי שאין באפשרותו לרכוש שני מדיחים, טוב שבין הדחת כלי בשר לכלי כלי חלב (וכן להיפך) יכשיר את המדיח על ידי עירוי מים רותחים (מברז המדיח) בכדי שיוכל להדיח את כלי הבשר והחלב בזה אחר זה. יום טוב