אחד מהשכנים שגרים בדירה שכורה בבניין תפסו שטח בחדר המדרגות (מאחורי המדרגות בקומת קרקע - לא מפריע לתנועה) והפכו אותו למחסן פרטי. שמו שם ארגזים, מיטה וציוד אישי. בעקבות תלונות מהדיירים, ועד הבניין ביקשו מהשכן לפנות את חפציו. הוא מסרב. האם יהיה מותר לחברי הועד לפנות את החפצים לאחר נתינת התראה?

בס"ד שלום וברכה, כדי לענות על שאלה זו באופן מדוייק יש לשמוע את הדברים באופן מבורר, לכן כדאי שתלכו לשאול תלמיד חכם, והוא יברר את כל הפרטים הנחוצים ויורה לכם מה לעשות, באופן כללי, הגמרא (בבא מציעא קא:) מספרת על אדם שהיו לו הרבה חביות יין ולא מצא היכן להניח אותם. פנה לאשה, ושאל אותה האם יש לה מקום להשכיר לו? וענתה שלא. הלך אדם זה ושכנע אותה שיתחתן אתה, לאחר שהתחתן אתה היא נתנה לו רשות להניח את החביות שלו במחסן שלה. לאחר שהניח את החביות כתב גט וגרד אותה. הלכה האשה שכרה סבלים ושלמה להם בחביות הנל ואת השאר הם הוציאו והניחו בשביל. "אמר רב הונא בריה דרב יהושע: כאשר עשה כן יעשה לו, גמולו ישוב בראשו". וכן פסק השו"ע שיט, א: "מי שהכניס פירותיו לבית חבירו שלא מדעתו, או שהטעהו עד שהכניס פירותיו, והניחם והלך, יש לבעל הבית למכור לו מאותם הפירות כדי ליתן שכר הפועלים שמוציאין אותם ומשליכים אותם לשוק". אך מוסיף השו"ע ע"פ הרמב"ם: "ומדת חסידות הוא שיודיע לבית דין וישכירו במקצת דמיהם מקום, משום השבת אבידה לבעלים, אף על פי שלא עשה כהוגן". הרמ"א מביא את דברי הרא"ש: "ויש אומרים דצריך להודיעו תחלה, ואם נאנסו לאחר שהודיעו, פטור". הפוסקים נחלקו מה ההבדל בין דעת המחבר לרמ"א, הבית יוסף הבין שהרמב"ם חולק על הרא"ש, ולדעתו אין צריך לבעלים כלל. אך הב"ח והפרישה כתבו שהרמב"ם מודה שאחרי שהוציא את החביות מהבית חייב להודיע, וממידת חסידות היא שיודיע קודם לכן לבית דין. לכן יש להודיע לשכנים לפנות את חפציהם ובאם לא יפנו תוך זמן סביר אתם תפנו אותם. בברכה,