ראיתי את תשובת הרב על שאלה זו, ובסוף הרב הביא שלמעשה מנגנים הרבה בשמחת בית השואבה וכדומה. ורציתי להעיר לרב, שכל איסור החתם סופר לניגון בבית הכנסת זה בשעת התפילה, ובבית הכנסת, אבל שלא בבית הכנסת כותב שמותר, ומשמע ממנו בתשובה פ"ד שבבית הכנסת שלא בתפילה, שאז מותר, כי בבית המקדש ניגנו בקרבנות בתפילה ולא ניגנו עבור דברים אחרים.

שלום וברכה! א. מה שהבאתי ראיה מן העובדה שמנגנים בשמחת בית השואבה וכדומה, היינו לא מעצם העובדה שמנגנים בשמחות כאלה, אלא מן העובדה שמקיימים שמחות כאלה גם בתוך בית הכנסת. אצטט מן התשובה הקודמת: "מן הדברים עולה, שהדעה האוסרת במוחלט שימוש בכלי נגינה בבית הכנסת אינה מוסכמת, ונראה שבפועל רבים אינם חוששים לדעה זו. כך למשל, רבים נוהגים לנגן בבית הכנסת באירועים שונים, כמו שמחת בית השואבה, הכנסת ספר תורה וכדומה, דהיינו שאין רואים איסור בעצם העובדה שמנגנים בבית הכנסת." דהיינו שרבים עורכים שמחות אלו בתוך בית הכנסת, ומכאן שלא נהגו כדעת החתם סופר שאסר נגינה בבית הכנסת בזמן הזה. ב. ומה שכתבת שהחתם סופר אסר נגינה בבית הכנסת רק בזמן התפילה, ושלא בזמן התפילה אין בזה בעיה לדעתו – בלשונו של החתם סופר לא מופיע דבר כזה, שהאיסור הוא דוקא בזמן התפילה, אלא הוא אוסר באופן כללי לנגן בבית הכנסת בזמן הזה. אעתיק כמה ציטוטים מדבריו: "לנגן בבית הכנסת בכינור ועוגב לפי עניות דעתי הוא מנוע... כי אפילו אם הותר לשמחת חתן וכלה, לשמח לב עגומי הגלות, אבל במקדש מעט אין נכון להראות שמחה לפניו כעין שמחת ציון..." (שו"ת חתם סופר חלק ה - השמטות סימן קצב) "...ואם הותר קצת לשמוח בני אדם חתן וכלה, כי המה עגומי הגלות והותר לשמחם, אבל בבית ה' אין שמחה לפניו..." (שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן פד) החתם סופר אינו מזכיר כלל את התפילה, אלא כותב שאין לנגן בבית הכנסת. לדעתו אין לנגן כלל בבית הכנסת בזמן החורבן, ללא הבחנה האם מדובר בשעת התפילה או בהקשרים אחרים. כך היא המשמעות הפשוטה של דבריו, וכך אכן הבינו כמה פוסקים (עיין למשל בשו"ת בצל החכמה ח"ב, סימן פ"ה). מתוך כך, העובדה שרבים מנגנים בבית הכנסת באירועי שמחה שונים, מוכיחה שהמנהג המקובל אינו כדעת החתם סופר, אלא כדעת הפוסקים שסברו שאין מניעה עקרונית מלנגן בבית הכנסת, והאיסור הוא רק באופנים שיש בהם חילול שבת או דמיון למנהגי הנוצרים והרפורמים, וכפי שפורט בתשובה הקודמת.