נראה שהרפורמים מנגנים רק בבתי התפילה שלהם ולא במקומות אחרים. האם יהיה מותר לנגן בזמן התפילה כאשר היא מתקיימת במרחב ציבורי שאין בו קדושה (למשל תפילות ההלל המוזיקליות של הרב שמואל אליהו)?

שלום וברכה! איני יודע בבירור את מנהגיהם של הרפורמים, האם הם מקיימים לעיתים תפילות ציבוריות גם מחוץ לבתי התפילה שלהם והאם הם מנגנים בתפילות אלה. אבל כאשר דנים על עניין הנגינה מצד ההידמות למנהגיהם של הרפורמים (כפי ההנחה שבשאלה, שזו היא הסיבה לאסור נגינה בזמן התפילה), הרי ממילא במצבים כאלה אין בדרך כלל את הבעיה הזו. כפי שהוזכר בתשובה המקורית, אכן היו פוסקים שאסרו את הנגינה מן הטעם של הידמות לרפורמים, אבל פוסקים אלה אסרו דוקא את השימוש בעוגב, שהוא הכלי שבו מנגנים אצל הרפורמים. כאשר התפילה מתקיימת במקום ציבורי כפי המתואר בשאלה, ודאי שאין מביאים לשם עוגב אלא כלי נגינה קטנים ומיטלטלים, ואין בכך דמיון למנהגיהם של הרפורמים, וממילא אין בכך את הבעיה הזו. הדיון העיקרי שנידון בתשובות הקודמות הוא דעתם של כמה פוסקים שאסרו את הנגינה בתפילה באופן כללי (ולא רק בעוגב), וזאת בנימוק שאין לנגן בבית הכנסת בזמן החורבן. לפי דעות אלה אכן האיסור הוא דוקא על נגינה בבית הכנסת, ואין בדבריהם איסור על נגינה בתפילה כאשר התפילה נעשית במקום אחר (עיין למשל במובאות מדברי החתם סופר שהובאו בתשובה הקודמת). ממילא, כאשר התפילה מתקיימת במרחב הציבורי ולא בבית הכנסת, נראה שאכן אין בכך בעיה גם על פי הדעות הללו. (בנוסף, כפי שהוסבר בתשובות הקודמות, נראה שדעות אלה לא התקבלו הלכה למעשה, ולפיכך יש מקום להתיר את הנגינה גם בבית הכנסת, בתנאים שפורטו בתשובות הללו.)