האם נכון שכדאי לערוך את מסיבת האירוסין כמה שיותר סמוך לחתונה? מצד הקירבה היתירה בין בני הזוג? ככה נהוג? יש לזה מקור? תודה רבה

שלום וברכה! כפי שהוסבר בתשובה הקודמת, לתקופת ה"אירוסין" המקובלת בימינו אין מעמד הלכתי מיוחד. ודאי שאין מעמד מיוחד למסיבת האירוסין, שהיא נוהג חדש שלא נזכר כלל בהלכה. בהלכה מופיעה "סעודת אירוסין" במשמעות של סעודה שבה מקיימים את הקידושין עצמם, מה שאצלנו עושים בשעת החתונה. כמו כן קיים המושג "סעודת שידוכים", שבה נפגשים הזוג והוריהם ומחליטים על השידוך ועל מועד החתונה וכדומה, מה שקרוי כיום "וורט". אולם מן הסתם בשאלה לא מדובר על המפגש הזה, אלא על מסיבה שנערכת בנפרד כדי לציין את האירוע בנוכחות קרובים ומכרים וכדומה – לנוהג זה אין מקור הלכתי, אף שכמובן אין כל בעיה לערוך מסיבה זו. ממילא, אין הנחיה הלכתית כלשהי האם ומתי לקיים את מסיבת האירוסין. מצד הקירבה בין בני הזוג – במציאות כיום, אין הבדל בתחושת הקשר של בני הזוג בין הימים שלפני המסיבה לימים שאחריה. מאז שבני הזוג החליטו להתחתן והודיעו על כך למשפחה ולחברים, הם מרגישים "מאורסים", ותחושת הקשר ביניהם אינה מושפעת ממועד קיומה של המסיבה. ממילא, אין סיבה לדחות את מועד המסיבה מסיבה זו. כמובן, על בני הזוג לשמור את הלכות הצניעות וההרחקה במשך כל תקופת האירוסין, עד לחתונה. ייתכן שהשמועה שציטטת מקורה בעניין אחר. בקהילות אשכנז בעבר, ובחוגים מסוימים גם כיום, מקובל שבזמן מסיבת האירוסין כותבים גם "שטר תנאים", שזו התחייבות של ההורים להביא את ילדיהם בברית הנישואין בתאריך שנקבע ולדאוג לצרכי החתונה וכדומה. מסיבות שונות, יש קהילות (כגון חב"ד) שבהם נמנעים מלכתוב את שטר התנאים בשעת ההחלטה על החתונה. בשעת האירוסין עושים רק מסיבה וקובעים בעל פה להינשא, ואת כתיבת שטר התנאים דוחים לימים הסמוכים לחתונה, ואף ליום החתונה עצמו, מעט לפני החופה. ייתכן שמתוך מנהג זה התגלגלה השמועה כאילו יש עניין לדחות את מסיבת האירוסין ולערוך אותה בסמוך לחתונה, אך כאמור, זהו עניין שונה, ולגבי מסיבת האירוסין אין כל עניין לדחות אותה.