תענית אסתר תשפ"ה כל מה שרציתם לדעת על הצום!

זמני כניסה ויציאת הצום:

השנה תענית אסתר יחול ביום חמישי (13/3 למניינם) זמני כניסת ויציאת הצום:

שיעורים מומלצים על מגילת אסתר!

יש באתר שיעורים רבים על מגילת אסתר, סדרות של שיעורי עיון והעמקה בפרקי המגילה, לקחים שצריך ללמוד מהמגילה ושיעורים נוספים. בנוסף כאן באתר ישודר שידור חי של קריאת המגילה בישיבת בית-אל אז הצטרפו אלינו לחוויה המרוממת בשמיעת המגילה ובריקודים מהישיבה.
סדרת השיעורים עיון והקשבה במגילת אסתר| הרב שמעון קליין

סדרת שיעורים באגדות חז"ל על המגילה | הרב ניר טיבי

גדר תענית אסתר והכנה לימי הפורים| הרב יוסף אפריון שליט"א

play_arrow

volume_up

0:00 / 0:00

sharedownloadslow_motion_videofullscreenbranding_watermark

מגילת אסתר לקריאה והדפסה  

שאלות ממדור שאל את הרב-

זכר מחצית השקל לאתר ישיבה!

מנהג ישראל במנחה של תענית אסתר לתת זכר למחצית הקל.  את הכסף נהגו לחלק ללומדי תורה, לעניים או למטרות תורניות נוספות.
אז הצטרפו עכשיו לאלפי הגולשים שתומכים בישיבה הגדולה ברשת! ותרמו מחצית השקל לאתר ישיבה.

אזכרה לרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל |יום שני, תענית אסתר בשעה 12:00

הלכות תענית אסתר ומחצית השקל  (מתוך דברי הרב מרדכי אליהו)
תענית אסתר
א. משנכנס אדר מרבין בשמחה, ובי"ג באדר מתענין תענית אסתר ואומרים "עננו" בעמידה, ומוציאין ס"ת בשחרית ובמנחה וקורין ג' עולים בפרשת "ויחל" (תמצא בסדר תעניות). ואם חל יג' בשבת מקדימין להתענות ביום ה'.

ב. מנהג הספרדים שגם הש"ץ וגם היחידים אומרים "עננו" בשחרית ובמנחה. והאשכנזים נוהגים שהחזן אומר "עננו" בחזרה בשחרית ובמנחה והיחיד אומרו רק בתפילת מנחה. (שולחן ערוך תקסה ס"ע ג)

מנחה לערב פורים

ג. נוהגים לתת בערב פורים לצדקה מחצית המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, ויש אומרים שמחצית השקל שוה 10 גרם כסף ואומרים "זכר למחצית השקל". מתפללים מנחה עד סוף "אשרי", ומוציאים ס"ת וקורים ג' עולים בפ' "ויחל" ואין אומרים קדיש, ומחזירים הס"ת ואומרים "תיכון תפלתי" וגו' ואומרים חצי קדיש ומתפללין שמונה עשרה ואומרים "עננו", ובחזרה נושאים כפיהם, ואומרים "יהי שם", קדיש "תתקבל", "למנצח בנגינות", "למנצח על אילת השחר" ו"עלינו לשבח".
ערים מוקפות חומה

ד. כל עיר שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אינה מוקפת עכשיו, קוראים בה בט"ו באדר. וכל עיר שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קוראים בה בי"ד באדר (ההולך בימי הפורים מערים המוקפות חומה, לערים שאינן מוקפות, או להיפך, יעשה שאלת חכם).

ה. ערים בארץ ובגולה שיש ספק אם מוקפות חומה או לא, קוראים בהם בי"ד ובט"ו, אמנם עיקר מצוות הפורים ביום י"ד שבו קוראים המגילה בברכה, וקוראים בתורה ואומרים "על הנסים", ועושים את שאר מצוות הפורים, וביום ט"ו יקרא המגילה בלא ברכה, ואין קוראים בתורה, ואין אומרים "על הנסים", אמנם יעשה סעודה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, אך אין מרבים בהם כמו ביום י"ד (שולחן ערוך תרפח סע' א, ג, ד. בן איש חי שם יד ועיין במנהגי ארץ ישראל עמוד מז שגם האשכנזים בארץ נהגו ביום טו לא לומר על הניסים ולא לקרוא בתורה)