שמעון מעוניין להלוות לחברו היהודי העני ראובן בריבית לצורכי מחיה. מכיוון שיש איסור מהתורה להלוות בריבית, שמעון מעוניין לעקוף את האיסור מהתורה ע״י הקמת חברה שתקרא ״שמעון״ שתלווה לראובן בריבית, כך ששמעון יוכל להרוויח מכך כסף, (זאת מכיוון שיש הטוענים שהאיסור מהתורה הוא על אנשים ולא על חברות). האם מותר לשמעון לעשות זאת? אם לא, במה שונים בנקים שבבעלות יהודית (למשל בנק הפועלים) שמלווים ליהודים עניים בריבית לצורכי מחיה (אוברדראפט למשל) כיום? ממה שאני מבין ״היתר עסקה״ אינו שייך להלוואה ליהודים עניים בריבית לצורכי מחיה לכל דעות הפוסקים.

שלום וברכה, נחלקו הפוסקים האם ע"י היתר זה מותר להכנס גם למינוס, באתר זה ישנם תשובות של הרב יעקב אריאל האוסר להכנס למינוס. ומנגד יש תשובות של הרב דב ליאור שמתיר בעת הצורך להכנס למינוס. יש פוסקים שחילקו האם יש לאדם קופת חיסכון וכדו' בבנק שבאופן זה מותר להיכנס למינוס. הרב מזוז כתב שניתן להקל כשיטה זו. ויש מקלים בכל מקרה שהאדם יש לו נכסים המניבים רווח כגון דירה (שעולה ערכה, או שמשכיר אותה) או עסק, ואם לא ילווה מהבנק יש חשש שיצטרך לפרק את העסק או למכור את הדירה. הטעם לכך הוא שבהיתר העסקא יש סעיף בו נכתב שהלקוח מקנה לבנק חלק בכל עסקיו היותר טובים וכשרים, לכן גם כאשר ההלוואה נלקחה למטרה שאיננה עסקית, יהיה תשלום ה"ריבית" תשלום חלקו של הלווה בעסקים אלו. לפיכך, יהיה ניתן לסמוך על היתר העסקא גם כאשר מדובר במינוס - אא"כ אין ללווה כל נכס שיכול להנייב רווחים. לדעת הרב אשר וייס (מנחת אשר א' קי) היות שחברה היא אישיות משפטית נפרדת מבחינה חוקית, היא נחשבת מבחינה הלכתית בעלים של עצמה, ואילו איסור ריבית מוטל על אנשים בלבד, וחברות אינן חייבות במצוות. לכן כתב שמצד הדין מותר גם ללוות מחברה בע"מ, אמנם הוא מכריע שיש לאסור לכתחילה ללוות מחברה בע"מ בגלל שאיסור ריבית חמור ורבים אסרו זאת. אם הוא פתח חברה שמבחינה משפטית נחשבת לחברה, אכן יוכל להלוות בריבית לשיטות המקלות. אך אם מבחינה משפטית אין דינו כחברה אלא שהוא קרא לעצמו 'חברה' אין הדבר מתיר. בברכה,