מי שבשבת יכול לומר פרקי אבות לאחר תפילת שחרית, ולפני חצות היום. האם מותר לעשות כן? והאם יש עדיפות לומר פרקי אבות לאחר תפילת מנחה?

שלום וברכה, המנהג העיקרי הוא ללמוד פרקי אבות בין מנחה לערבית (ראה רמ"א רצב ב, מ"ב קב ה). ויש שנהגו לומר אבות קודם תפילת מנחה (ראה פסקי תשובות רצב ט הע' 71). אינני יודע אם לפי מנהג זה ניתן לקרוא כבר מהבוקר או רק מחצות או סמוך למנחה. למעשה אף שהמנהג לומר פרקי אבות בשבת הוא מנהג קדום וחשוב ביותר אין זה מנהג חובה, ועל כן מי שרוצה לקרוא לאחר תפילת שחרית רשאי, אך עדיף סמוך למנחה. כל טוב! הרחבה: שמעתי מהגאון ר' אשר וייס שליט"א שכאשר הוא הגיע לפני שנים לירושלים, שאלו אותו אם הוא רוצה להעביר שיעור בין מנחה לערבית בפרקי אבות או בהלכות שבת. הוא התלבט הרבה, משום שהמנהג ללמוד פרקי אבות בזמן זה הוא מנהג חשוב מאד. אף על פי כן בסוף הוא החליט שעדיף להעביר שיעור בהלכות שבת והוא אמר שהוא לא מצטער על ההחלטה הזאת.