שלום לרב האם מותר לאכול באוטובוס/רכבת? והאם יש הבדל בין מיני מזונות ודברים קטנים לבין סנדוויץ וכדומה?

שלום וברכה! אפשר לאכול באוטובוס או ברכבת, כל עוד האכילה נעשית בישיבה ובצורה מכובדת. לתלמיד חכם יש מקום להימנע מכך, אולם אם הדבר נצרך מותר גם לתלמיד חכם. הרחבה ומקורות: הגמרא (קידושין מ' ב) אומרת שהאוכל בשוק הרי זו התנהגות מגונה, ואדם שנוהג כך נפסל לעדות. הראשונים מקשים על כך מדברי הירושלמי (מעשרות ג', ב), שם נאמר "שאין שבחו של תלמיד חכם להיות אוכל בשוק", דהיינו שאין בכך איסור באופן כללי אלא זו רק הנהגה ראויה לתלמיד חכם. הראשונים חילקו בין מצבים שונים, כגון שהאיסור הוא דוקא כאשר האדם חוטף מאחרים ואוכל, או שהוא אוכל דרך גרגרנות, או שסעודת פת אסורה לכל אדם ואילו אכילה של דברים אחרים מותרת ורק תלמיד חכם צריך להימנע מכך (עיין תוספות בקידושין שם, ד"ה "ויש אומרים"; מאירי שם, ד"ה "האוכל"). מדברי המפרשים והפוסקים, כגון רש"י (קידושין שם, ד"ה "ופסול לעדות") והרמב"ם (הלכות עדות שם) עולה שהמדובר בהתנהגות בזויה וחריגה במיוחד, שאין דרך בני אדם רגילים להתנהג כך. כך למשל הרמב"ם מקביל זאת למי שהולך ערום בשוק. מתוך כך, מסתבר באמת שאין מדובר באופן נורמלי של אכילה, אלא במצב חריג שבו יש בזיון גדול. בפסיקת ההלכה: הרמב"ם (הלכות דעות ה', ב) כותב שאין לתלמיד חכם לאכול בשוק אלא במקום צורך גדול – מלשון זו עולה בבירור שאין איסור כללי לאכול בשוק אלא זו הנהגה ראויה לתלמידי חכמים, ואפילו לתלמיד חכם אין זה איסור מוחלט. לגבי כלל הציבור כותב הרמב"ם (הלכות עדות י"א, ה) שהפסול לעדות הוא במי "שהולכין ואוכלין בשוק בפני כל העם". וכלשון זו פוסק השולחן ערוך (חושן משפט ל"ד, יח). בלשון זו של הרמב"ם והשו"ע יש לדייק שני דיוקים: א. הבית יוסף עצמו מדייק בלשון זו, שהמדובר הוא במי שאוכל בפני אנשים רבים, אבל מי שאוכל במקום שיש בו מעט עוברים ושבים אינו בכלל זה. ב. מדובר במי שהולך ואוכל, ולא במי שיושב ואוכל (אורים ל"ד, לח). ממילא, מי שיושב ואוכל באוטובוס או ברכבת, אין בכך איסור. עוד יש להוסיף, שבאוטובוס או ברכבת בדרך כלל אנשים יושבים זה מאחורי זה, כך שמי שאוכל יש לו פרטיות מסוימת ואין זו אכילה בפני שאר הנוסעים.