שלום לרב. אני עושה סרטונים ביוטיוב, שבהם יש את התוכן של הסרטון ובנוסף אני מוסיף מוזיקת רקע לסרטון. המוזיקה היא לא עיקר הסרטון אבל מוסיפה לו. השאלות שלי: א. האם מוזיקת רקע נחשבת בתור מוזיקה שאסור לשומעה בשלושת השבועות ב. אם אכן יש בעיה עם מוזיקת רקע בשלושת השבועות, האם יש בעיה לשים כזה בסרטון שאחרים ישמעו (לעניות דעתי אין בזה "לפני עיוור לא תיתן מכשול" כי אם האדם צופה בסרטון הוא צופה בו בשביל התוכן שבו, ולא בשביל לשמוע מוזיקה, שאם אדם רוצה לשמוע מוזיקה הוא יכול גם בלי הסרטון שלי) (אם זה משנה, רוב מי שצופה בסרטון הוא חילוני, כך שהוא ממילא לא יודע על 3 השבועות ועל האבל על חורבן ביהמ"ק, כך שאם הוא ישמע או לא ישמע שיר זה לא משנה לו, כי הוא ממילא לא עצוב בגלל זה על חורבן הבית)

שלום וברכה, במקרה שהסרטונים נועדו לצפייה בשלשת השבועות יש לעשות בסרטונים מוזיקת רקע רגועה ולא מוזיקה מקפיצה ומרקידה. הרחבה: נכתוב כמה נקודות ולאחר מכן נכתוב את המקורות: א. מוזיקת רקע בסרטון אינה עיקר העניין אלא הסרטון עצמו ומסתבר להקל בכך. ב. רבים התירו מעיקר הדין מוזיקה שקטה ורגועה, שאינה מקפיצה. ואף שמנהג רבים להחמיר, וכן נכון לנהוג כשאין סיבות נוספות להקל, במוזיקת רקע יש להקל לכתחילה. ג. נראה שאין כאן איסור לפני עוור או איסור מסייע לעוברי עבירה מכמה טעמים. בפרט שאין איסור מעיקר הדין בשמיעת מוזיקה רגילה בהקלטה (כנ"ל באות ב). מקורות להרחבה: א. בספר נחמת ישראל (פ"ג הע' 35) כתב בשם הגר"ש קמינצקי לגבי קלטת של סיפור שמיועד לקטנים שאם העיקר הוא הסיפור ורק יש ניגונים בלווי לסיפור, מותר להם לשמוע. ואף ששם דיבר על קטנים, רואים שסבור שניגונים בליווי לסיפור אין בהם איסור שהרי אסר לקטנים סתם שמיעת שירים. ב. כתב הרב שלמה דיכובסקי שליט"א ('מנהגי אבלות בימי בין המצרים', תחומין כא, עמ' 70-65) בשם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל(ביחס לימי בין המְצרים): "נמצא, שמוזיקה קלסית, למשל, שאיננה מוזיקה המביאה לריקודים ומחולות ואיננה מנוגנת בבית המשתה, אינה בכלל האיסור. ואכן, שמעתי מהרב שבתי רפפורט שליט"א, בשם זקנו הר"מ פיינשטיין זצ"ל, שהתיר שמיעת מוזיקת רקע בימי בין המְצרים, היינו מוזיקה ששומע אדם תוך שהוא עוסק במלאכתו, לומד או נוהג. נראה לי שטעם ההיתר הוא משום שמוזיקה כזו אינה מביאה לידי ריקודים ומחולות, היות והאדם טרוד בעבודתו… מוזיקה זו, שהיא חיונית לנפש, אין לה כל קשר לריקודים ולמחולות שנאסרו בימי בין המְצרים… והיא אינה אסורה בימים אלו". ובספר הליכות שלמה הלכות, בין המצרים (פרק יד, דבר הלכה אות ה) החמיר יותר וזה לשונו: "לענין שמיעת פרקי חזנות מחזן אין הדבר ברור לאיסור. ומכל מקום נכון להימנע בימים אלו אף משמיעת שירים שאינם מביאים לריקוד ואפילו קטעי חזנות וכדומה. וכדאי הוא בית אלקינו להתאבל עליו גם בכגון דא". ושם (בהערה 8) מובא שהורה הגרש"ז כמה פעמים להקל בשמיעת קלטות אם המטרה היא רק כדי להפיג בדידות או פחדים כגון באשה אלמנה השוהה לבדה בבית וכדומה. בספר 'ועלהו לא יבול' (ח"א, עמ' קצח) מובא שנשאל הגרש"ז: "האם מותר לשמוע מוזיקה בימי בין המצרים? תשובה: אי אפשר לומר שיש בזה איסור, וזה תלוי באיזה שירים מדובר, אך אדם צריך להרגיש שזה לא הזמן המתאים לשמיעת שירים". ע"ש. בשו"ת מנחת אשר קורונה (סימן עח) נשאל לגבי שמיעת מוזיקה בימי ספירת העומר בזמן הקורונה. וכתב שם בסוף התשובה: "וכך גם לגבי הורים למשפחות גדולות שמתקשים להעסיק את הילדים המסתגרים בבית יש להקל להם, ובפרט כאשר מדובר במוזיקה מוקלטת ולא בנגינה בכלי זמר, וביותר יש להקל בזה כאשר לא מדובר במוזיקה שמחה כמו מוזיקת ריקודים אלא מוזיקה שקטה הקרוי בפי רבים שירי נשמה ודביקות דלא מצינו איסור אלא בריקודין ומחולות כמבואר במשנה ברורה (סי תקנ"א ס"ק ט"ז) בשם אליהו רבה. אבל אין להורות בזה היתר כללי". הגר"ח איידלס שליט"א כתב מכתב לרדיו קול חי להתיר בזמן הקורונה להשמיע שירים (אפילו לא ווקאליים) המביאים לרוממות הרוח וכיסופין ותפילה לבורא עולם, ולא שירים שמביאים לידי ריקודים ומחול. בין השאר התבסס על דברי שו"ת שואלין ודורשין (ד, לז) ששמיעת שירים אלו מותרת לכתחילה, וכן הביא בשם הגרי"ש אלישיב בספר אשרי האיש שהתיר שמיעת שירי חזנות, ושכן הביאו בשם הגרש"ז (אך ציין הגר"ח איידלס שהוא שמע מהגרש"ז לאסור). ג. עיין שו"ת מנחת אשר (ח"ב סי' כח), ואכמ"ל. כל טוב!