היי ותודה שאתם קוראים את השאלה שלי? אני נהייתי קצת מעורערת אחרי מדור שקראתי בעיתון כלשהו של שבת שאני מאוד אוהבת. היה של רעיון יפה אבל יכול להיות שאני לא מבינה אותו נכון. כי מרגיש שהכל התנפץ כזה היה כתוב כך ומחילה ממש אם זה ארוך: "האישה נושאת בעצמיותה את קדושת העם היהודי!" שזה נלמד מהפסוק "זאת הפעם עצם מעצמי" וכדומה ושהאישה נבראה מהצלע ובהמשך יש מעין משל : הטבעת והיהלום לפני שנבראה האישה, כאשר אדם הראשון היה לבדו נאמר בתורה "לא טוב היות האדם לבדו" האדם עצמו הוא "לא טוב". רק לאחר שהוא נושא אישה, היא מסירה ממנו את התואר "לא טוב", כיוון שאצלה נמצאת נקודת הטוב בעצמיותה. וכך אמרו חז"ל "עד שלא נבראה האישה מה כתיב לא טוב היות האדם לבדו" מה כתיב "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" - הוי מצא טוב. נמצאנו למדים כל אישה יהודייה נושאת בתוכה נקודה של עצמיות שהיא עצם הטוב של כלל ישראל. משום כך היא זו הקובעת את קדושת היהודי והיא זו ההופכת את בעלה ממצב של לא טוב לטוב. **והנה הקטע שממש הפליא אותי---| זו היא הסיבה שבגינה האישה אינה חייבת להינשא. כיוון שהיא איננה מוגדרת עלא טוב שהיא לבדה, היא אינה זקוקה לנישואין כדי לתקן את עצמה/// ואז בא משל: למה הדבר דומה? ליהלום וטבעת. ערכה של טבעת יהלום נמדד לפי שווי היהלום שבה. תפקידה של הטבעת הוא למעשה להכיל את היהלום. ולכן כאשר היהלום נפרד מן הטבעת, הטבעת מאבדת את ערכה ***לעומת זאת היהלום עצמו אינו יורד מערכו כלל. הוא נותר יהלום בכל מקום שהוא*** משל זה מתאים לבעל ואישה: הבעל הוא הטבעת, ואילו האישה היא היהלום. היא נקודת הטוב שבבני הזוג, בלעדיה הבעל הוא לא טוב. כל עוד לא נשא אישה הוא דומה לטבעת בלי יהלום. לעומתו האישה, גם כשאינה נשואה לאיש ערכה אינו נופל. שכן יהלום בכל מקום - יהלום הוא. ועל כך נאצר "אשת חיל- עטרת בעלה" ----------- (אם זה חשוב אני בחורה רווקה בת 23) אז המשל באמת יפה. אבל אני יוצאת עם מלא שאלות ואני לא יודעת מה לעשות. השאלה הגדולה היא למה לי בכלל להתחתן אם אני נחשבת שלמה גם בלי בעל?? מה רק הוא צריך אותי אני לא צריכה אותו? אז רק הוא החצוי מבין שנינו ולי אין חצי כי אני כבר מוגדרת שלמה ולא צריך תיקון על ידי נישואין? ואיך אפשר לגשת לדייטים בגישה הזאת. זה נשמע שאני לא צריכה לחפש מישהו כי אני יכולה להיות לבד ושפשוט הגבר יבוא ויחפש אותי עד כמה שזה נשמע אנוכי כי אני לא "צריכה אותו" כאילו התנפץ לי הכל. איך אני אגיע למצב עכשיו שחתונה זה משהו שהוא בשבילי לא פחות ושאני לא באה לשרת פה את הגבר. אז למה לי לעשות השתדלות? סליחה אם הדברים נשמעים אנוכיים או קצת קשים. אבל אני לא יודעת מאיפה למצוא מוטיבציה ללמה זה כל כך חשוב וטוב להתחתן לי. בתור אישה. כי לגבר יש כל כך הרבה סיבות. תודה על ההקשבה ?

שלום בשאלות כגון אלו הכי נכון לפנות לכותב המאמר ולשאול את כוונתו. אני אענה באופן כללי. יתכן וכותב המאמר רצה להדגיש מדוע בתורה החובה והמצוה להתחתן הם על האיש ואילו לאישה אין זו חובה ומצוה [כמו שמצינו מצוות רבות שנשים פטורות וגברים חייבים], אך אין כוונתו שאישה איננה זקוקה לאיש כדי שתהיה שלימה מבחינת האישיות שלה, התכונות והיכולת לממש את האידיאלים שלה. הקב"ה ברא את עולנו כך שרק איש ואישה נחשבים אדם שלם ויוצרים מציאות שלימה של חיים [שגם באה לידי ביטוי בהבאת חיים לעולם]. באופן עקרוני, חשוב לפתח תפיסת עולם בריאה ויציבה [אני מאמין שיש לך השקפת עולם נכונה] ואז לא קיים זעזוע או ערעור האמונה מכל אמירה או דיבור שאמר פלוני או אלמוני בכל נושא שהוא. בהצלחה רבה במציאת הזיווג המתאים לך, תוך כדי עשיית השתדלות מצידך בשילוב תפילה ואמונה. יום טוב