שלום לכבוד הרב, ראיתי שהרמבם ושו’’ע ועוד, כתבו שצריך בגדים מכובדים בתפילה, כאילו עומדים לפני מלך בשר ודם, אז רציתי לשאול למה אנחנו לא מתפללים עם בגדים מכובדים?

שלום וברכה, לא צריך דווקא בגדים שעומדים בהם לפני מלך, אלא בגדים רגילים ומכובדים שעומדים בהם לפני אנשים חשובים (רמב"ם תפילה ה ה, שו"ע צא ה). רוב האנשים אכן מתפללים עם בגדים כאלה. עיקר העניין הוא שהבגדים יהיו מכובדים, ולא ראוי להתפלל עם מכנסיים קצרות (הליכות שלמה פ"ב טו) או בפיג'מה (מ"ב ס"ק יא) אלא אם כן מדובר באדם חולה או אנוס (ילקוט יוסף צא ד). הרחבה: לגבי נעלי בית כתב הילקוט יוסף (צא ו) שפשוט, שכיום אין דרך לעמוד בפני הגדולים כשהוא יחף, או כשהוא עם נעלי בית. ולכן אין להתפלל כך שמונה עשרה, זולת בחולה או במקום אונס וכדומה, שאינו יכול לנעול נעלים. אך בפסקי תשובות (צא ד) היקל בכך, וכתב שאם נעלי הבית נקיים, ומהודרים באופן שלא יתבייש לקבל בהם בביתו פני אורחים חשובים, וגם באפשרותו לצאת עמהם מעט לרחוב, אפשר להקל ולהתפלל עמהם, ואף שלמקומות חשובים ולשמחות לא ילך עמהם, אין זה מחמת פחיתות הבגד, אלא מחמת הרגלי החיים, וכשם שיש בגדי חול ובגדי שבת וכדו'. עכ"ד הפסקי תשובות. וצ"ע במה שכתב שהמדד הוא לפי איך שמקבל אדם חשוב בביתו. לכאורה המדד הוא איך שמקבל אדם גדול שלא בביתו. לגבי מכנסיים קצרות, בהליכות שלמה (שם) כתב שגם מי שדרכו ללכת במכנסיים קצרות בשגרה כחלקאים ופועלים, רצוי שלא להתפלל במכנסיים קצרות. והוסיף (הע' כג) שלעבור לפני התיבה באופן הזה אסור. וכעין זה כתב הפסקי תשובות (אות ג). אף שכתבנו שדי בבגדים רגילים מכובדים, מדת חסידות להדר יותר. כך כתב השולחן ערוך (צח ד): "וראוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה, כגון בגדי כהונה, אלא שאין כל אדם יכול לבזבז על זה; ומ"מ טוב הוא שיהיו לו מכנסים מיוחדים לתפלה, משום נקיות". ועיין נפש דוד לגאון האדר"ת (אות מח) שהעיד על עצמו: "בצאתי מבית הכנסת, הייתי פושט כפי האפשרי בגדים שהלכתי כל היום בלמודי ותפלתי, והייתי לובש פחותים וגרועים כדברי חז"ל בגדים שבישל בהם קדירה לרבו אל ימזוג בהם כוס לרבו, ואחר זמן רב מצאתי שנהג כך הגאון ר' זלמן מרגליות ז"ל".