אשמח שהרב יתייחס ל-2 הצדדים בשאלתי בפירוט אם אפשר. אין איזשהו מקום לקריאה תורנית שיחד עם פיתוח עולם האימון, יש לשים דגש על חיזוק הבטחון בהשם? שמוביל לנחת, אמון ובטחון עצמי, וחיים מוצלחים הרבה יותר ללא כל מאמץ וריצה אחרי אימונים למיניהם? אולי אני טועה, אך זה נראה כאילו אנשים "מדלגים" על הדבר הבסיסי ביותר שישפר את איכות חייהם לטובת כלים מכלים שונים.. או לחילופין, שוכחים שאפשר להתייעץ עם הרב שלהם, אבא, אמא, חבר.. ולעבור תהליך באופן עצמאי, כמו שאנשים בכל הדורות עשו, ועושים. ושאלה על מהות העניין - מה נשתנה בדורנו שיש צורך באימונים, הנחיות וייעוצים למיניהם? כי דור הגאולה אמור להיות יותר "מתוסבך" רגשית או משהו בסגנון? כי אופיים של החיים המודרניים דורש מהאדם הרבה יותר מבחינה נפשית? דברים שהיו ברורים בעבר בנוגע לזוגיות וחינוך לדוגמה, כבר לא ברורים היום כי הדור עבר "חילון" ולומד הכל מחדש? אשמח מאוד להבהרה על המהות שמאחורי התופעה

שלום רב יש רובדים שונים בנפש. יש את הרובד הכי בסיסי . על גביו יש את עולם הרגשות והחוויות. על גביו את הערכים והאמונות. הרובד של הבריאות הנפשית זו רובד שניתן ליהיות ניזון מחכמת האנושית. מהרובד של הרגשות והחוויות כאן יש לאמונה הרבה מה לבנות. תיקון המידות הוא נושא שודאי נוגע לאמונות ולערכים. אולם גם בחלק זה לאנושי יש לפעמים מה לתרום. התופעה שדברים שהיו פשוטים בדורות שעברו ועתה אנשים צריכים בהם עזרה והדרכה יש בה צד חיובי ויש בה צד מסובך. הצד החיובי שאנו בדור שיש בו עושר ולכן אנשים לא מסתפקים בכך שהם שורדים. הם רוצים דיוק בכל מה שהם עושים. אולם הצד המסובך שהתובנות הטבעיות שבאו ללא לימוד ותהיה הם לפעמים הדרך המדויקת ליגוע בחיים. הכפירה ששוללת הרבה הנחות יסוד אמוניות גם מערערת את הבטחון בדברים וברגשות הכי פשוטים. נחזור לחיי אמונה ונקווה שהדבר ישפיע על כל מערכות החיים. כל טוב ש. יוסף