בחסדי השם נרפאתי מחולי ורוצה לשאול מה עדיף לעשות: 1. לתרום כסף עבור קיום סעודה לתלמידי חכמים הלומדים בישיבה (אני לא אהיה נוכח בסעודה, אבל יתרום לשם כך) 2. תרומה לישיבה/בית כנסת 3. דבר אחר אשר הרב ממליץ עליו? תודה רבה

שלום וברכה, תרומה לישיבה, לבית כנסת או לכל צורך צדקה - זה רעיון טוב. סעודת הודיה שבה תודה לה' ותספר על הנס או על הסיעתא דשמיא ברפואתך - זה גם רעיון מצוין. (אפשר גם וגם). אינני חושב שלתרום סעודה בישיבה כשאתה לא נמצא זה הכי מומלץ, כי חלק מהעניין זה להיות שם ולהודות לה' ולספר על הישועה (אולי גם לברך הגומל, תלוי בפרטים). ברוך רופא חולים מקורות והרחבה: כתב המשנה ברורה (סימן ריח ס"ק לב): "כתבו האחרונים מי שנעשה לו נס יש לו להפריש לצדקה כפי השגת ידו ויחלק ללומדי תורה ויאמר הריני נותן זה לצדקה ויהי רצון שיהא נחשב במקום תודה שהייתי חייב בזמן המקדש וראוי לומר פרשת תודה. וטוב וראוי לו לתקן איזה צרכי רבים בעיר ובכל שנה ביום הזה יתבודד להודות לה' יתברך ולשמוח ולספר חסדו". ובסימן תרצז (ס"ק ב) כתב המ"ב: "ואותה סעודה שעושין בשביל הנס היא סעודת מצוה דכל סעודה שעושין לזכר נפלאות ד' הוא סעודת מצוה". ובספר אשרי האיש (הובא בדרשו סי' ריח 21) מובא בשם הגרי"ש אלישיב שחולה שעבר ניתוח מסוכן בהצלחה אך עדיין עובר טיפולים יעשה את סעודת ההודיה רק כשיבריא לגמרי. ועל החשיבות לספר את הנס בסעודת ההודיה ראה רד"ק על הפסוק (תהלים קז כב) "ויספרו מעשיו ברנה": "יספרו לבני אדם מעשה החסדים שעשה עמהם בתוך קהל, ברנה ובקול גדול". ובהעמק דבר (ויקרא פרק ז פסוק יג) כתב: "והענין דתכלית תודה שבא על הנס הוא כדי לספר חסדי ה' שגמל עליו, ומטעם זה ריבה הכתוב בלחם ומיעט בזמן אכילת תודה מכל שלמים, היינו כדי שיהי' מרבה ריעים לסעודה אחת ביום הקרבה ויהי' ספור הנס לפני רוב אנשים, וארבע חלות לכהנים שהן המה תלמידי חכמים". לגבי ברכת הגומל: יש אומרים שלא מברכים אלא מי שהיה בסכנה (רמ"א ריט ח). יש אומרים שמברך על חולי ששוכב במיטה שלשה ימים (ראה מ"ב ס"ט כח בשם החיי אדם ובן איש חי עקב ז). יש אומרים שלא צריך חולי ששוכב שלשה ימים במיטה, אלא אפילו יום אחד בלבד (ראה חזון עובדיה עמ' שעב).