האם מותר להשתמש בכפיות שמשנות את הצבע שלהם מעל מידת חום טמפרטורה מסוימת?

שלום וברכה, עדיף לא להשתמש בכפיות אלו, אך אפשר במקרה שנצרך לחולה קצת (ראה שש"כ פ"מ הע' ט). מקורות והרחבה: הפוסקים בדור הקודם דנו בשאלה דומה - במשקפיים המשנות צבע ונהיות כהות כאשר יוצאים לשמש. הפוסקים התירו להשתמש במשקפיים אלו בשבת (אגרות משה ח"ג או"ח מה, ציץ אליעזר ח"כ סי' יד, יחוה דעת ב מז, שש"כ פרק יח סע' יח, הע' ע). הטעם להקל הוא שמדובר בצביעה שאינה מתקיימת כלל, אלא מתחלפת כל הזמן לפי כמות השמש. ועוד שהצביעה נעשית מאליו על ידי השמש ללא פעולה כלשהו. ועוד שהשינוי בצבע לא נעשה על ידי צבע אלא נמצא כבר בתוך הכלי היכולת לשנות צבע, ועוד שצביעה כזאת אינה דומה לצביעה שהיתה במשכן ע"ש בדברי הפוסקים. האבני ישפה הביא בשם הגר"ש אלישיב לאסור במשקפיים הנ"ל אך לא מצינו עוד מי שאסר חוץ ממנו (פסקי תשובות סי' שכ הע' 300). מתוך דברי הפוסקים הנ"ל יש לדון בכפית המשנה צבע. רוב הסברות להקל שנאמרו על ידי הפוסקים שייכות גם בכפית המשנה צבע. אך בכפית יש צד להחמיר משום שהאדם גורם לצבע להשתנות על ידי עשיית מעשה. באמת השש"כ (פרק יח הע' ע) חילק למעשה בין מקרה שהאדם עושה מעשה שיש להחמיר אלא אם נצרך לחולה קצת, לבין מי שיוצא עם משקפיים שנצבע מאליו על ידי השמש שיש להקל. מאידך משמע מהאגרות משה (שם) שמיקל לגמרי גם בעושה מעשה. הפסקי תשובות (שכ כח) כתב שרוב הפוסקים החמירו במקרה שאינו נצבע בגרמא מאיליו, אלא על ידי עשיית מעשה. ועי' בשו"ת מעשה חושב (ח"ח סי' ט) שהיקל בשימוש בכוסות ובקבוקי תינוק המשנים את צבעם כאשר מוזגים בהם מים חמים. לסיכום: המיקל יש לו על מי לסמוך, אך ראוי להחמיר במקרה שאין צורך.