אם הבנתי נכונה את דברי הרב, נשמע שלגבר יש יצר מיני חזק יותר ולכן ההבדלים כאלו. אולם אני שגדלתי (לצערי) בנוער מעורב ראיתי שכשם שלבנים יש יצר להסתכל כך לבנות ישנו היצר לחשוף ולפרוץ (במטרה למשוך את הבנים) ועוד שהן משיחות על אהבה/מיניות מגיל צעיר יותר ובהיקף נרחב יותר. וכן בחז"ל נשמע שמבחינות מסוימות יצרן חזק יותר: שנשים נוחות להתפתות ודעתן קלה יותר (גבי איסור יחוד ב"קידושין"), ושרוצה אשה בקב ותפלות מתשעה קבין..., ושלא ראוי לאשה לשתות יין "כוס אחד יפה לאשה שנים ניוול הוא לה..., ולא תרבה שיחה עם האישה שכל דבריה ניאופים (ב"דרך ארץ רבה") וכן "אשר מצודים וחרמים ליבה ואסורים ידיה" שאומר המדרש (קה"ר על אתר) שאלמלא שאסורים ידיה היתה תופסת אנשים ברחוב... ועוד. כמובן שאם מחשבים רק את יצר ההסתכלות לגברים יהיה יותר, אך כנגד זה אם מחשבים את יצר החשיפה והתשוקה למשוך יהיה בנשים יותר. ככלל איני מבין את הניסוח "מעל" או "מתחת" בהבדל בין גברים לנשים. האין זה הדדי ושוה עם (השינויים המתאימים לתפקיד כמובן) [סוג של זו יצרה מבפנים זה יצרו מבחוץ במובן הרעיוני]? תמיד הבנתי את זה באופן כזה, שלמין בו בוער יותר יצר ההסתכלות גדרו אותה יותר ולמין בו בוער יותר ההפך גדרו להפך, אך אין עליון או נחות בזה, זה פשוט שונה. נ.ב. כמובן שבסוף בשני המינים יש את שני סוגי היצרים במידה כזו או אחרת, כמו שרואים אנו מ"בנות צעדה עלי שור" ומהנערות שהאריכו בדבריהן לשאול ומהיכרות עם העולם. תודה רבה לרב ומחילה שהארכתי.

שלום רב חלק מדברי חכמים מדברים על נשים של פעם שלא למדו ולא היו מתוקנות במידותיהם. אולם אנו ב"ה בדור שגם הנשים עובדות ומזככות את המחשבות והמידות שלהם. ובכל אופן ההבדל בין האיש לאישה נשאר לנצח. אותו אי אפשר לבטל. הגדרת יפה את ההבדלים. ומה שרואים שאישה קלה לפיתוי זה נוגע לברכה שעשני כרצונו. התכונה הנשית כמה שיותר להיות חלק ממשהו טוב. לכן נשים מחפשות את המקום שבהם הן תוכלנו לקבל משמעות וכוח מכוח מי שמכיר בכוחן. כל טוב