1. יש לי דף שכתוב בו ליד כל אחד מן ה"אשמנו, בגדנו" וכו’, עוד עבירות שמתחילות באותה אות, ע"פ סידור הגר"א. (למשל: "אשמנו: אכלנו מאכלות אסורות, אכלנו אכילת תאוה" וכו’.) האם בזמן שאומרים "אשמנו, בגדנו" ביום כיפור בבית הכנסת ביחידות, אפשר גם להגיד בפה את החטאים הנוספים באותה אות הנ"ל, ואם הם לא מתחילים באותה אות? 2. מה הכונה "על חטא שחטאנו לפניך בצדית רע"? 3. מה הכוונה שאני צריכה לכוון כשאני מתוודה ביחידות על עבירות שנראה לי שלא חטאתי, למשל "ועל חטאים שאנו חייבים עליהם כרת וערירי", לא נראה לי שחטאתי בחטא כזה, אז מה צריך לכוון כשאומרים את זה? 4. האם תוך כדי אמירת הוידוי מותר להסתכל בפירוש שלו, לדוגמא, בזמן שאני אומרת "על חטא שחטאנו לפניך בתשומת יד", להסתכל בפירוש של הביטוי הזה?

1. מותר ואפילו עדיף להוסיף חטאים פרטיים שאת יודעת שעברת עליהם, שזהו עיקר הוידוי. 2. בצדית ריע (בציר"ה מלשון חבר), והכוונה שאורב לעשות לחבירו רעה, כלשון הכתוב בחומש שמות (פרק כ"א פסוק יג) "ואשר לא צדה" ופירש שם רש"י, לא ארב לו ולא נתכוון. 3. בעבירות כאלו יש להתכוון על כלל ישראל, שאולי אדם מישראל חטא בהם, וזה מדין כל ישראל ערבים זה לזה. 4. כן.