אני בת 15 וחצי ולומדת באולפנא. בזמן האחרון התחלתי להתחזק כגון: שמירת נגיעה, תפילה, וכו’, יש לי הרבה הרהורי תשובה, אבל קשה לי להתקדם בגלל הסביבה, וגם כי אני מפחדת להשתנות, אני לא רגילה לזה, אני לא מתכוונת להיות ממש "דוסית", אני רוצה להתחזק אבל לא להישתנות בעיני החברות, אני יודעת שזה לא הגיוני אבל אולי יש דרך, ובמה עלי להתחיל?

בגיל שלך באמת הנושא החברתי הוא מאוד משמעותי. לכן כדאי שתהיה בחברה שהיא דומה לך ושואפת בגדול לדברים שאת מאמינה בהם. בכל אופן תמיד בחברה יש הבדלים בין בנות. חברה בריאה היא חברה בה יש קבלה הדדית ואין שפיטה וסטיגמות. לא הייתי רוצה להיות בחברה בה אני מרגיש שאני לא יכול להיות מה שאני בה. כך שלדעתי המצב שאת מתארת בו את רוצה לעשות דברים מסויימים אבל חוששת מהתגובה החברתית מעיד על כך שהחברה שלכם לא לגמרי בריאה ובוגרת. אני מציע לך להעלות נושא זה לדיון ואולי לא בהקשר הדתי. למשל אם יש נערה שהיא פחות אוהבת לבוא לכל הפעיליות החברתיות כיצד אתן מקבלות אותה. בנוגע לעצמך קחי זאת כאתגר לעשות דבר שאולי פעם פעמיים בעייני חברותייך ישפט כשוני נוראי. אולם לאחר שאת תאירי בצורה עיניינית ובוגרת [לא בדרך של קטילות או ציניות] אני מאמין שתוכלי לתרום לחברה להיות חברה בריאה יותר. אולי תפני בנושא זה למדריכה של החבורה. אולי תשתפי בהתחלה רק את חברותייך הקרובות שאת יותר בטוחה איתם. בנוגע למה שאת אמרת ש"את לא רוצה להיות דוסית" וכו'. גם כלפי עצמך לא כדאי שתצאי בהכרזות גדולות. תבדקי כל דבר בצורה ענינית ומקומית. אם עכשיו את בשלה וטוב לך לשמור נגיעה לכי על זה. זה לא כל כך "דוסי" זה בסך הכל לשמור שלא לעבור על עבירה שלפי חלק מהראשונים היא עבירה מהתורה. אני בטוח שתרגשי נקייה יותר ופחות תלותית כשתתחילי לשמור על איסור נגיעה. הרבה הצלחה.