אני גרה בישוב קטן, כ-10 משפחות. המרחק מהבית שלנו לבית הכנסת גדול (20 דקות). לעיתים, במוצאי שבת, או בערבי חול, הגברים שבשכונה רוצים להתארגן למניין מצומצם בפינת הרחוב. מה דעת הרב על כך? אציין שהרחוב, יחסית שקט בשעות אלה. לא עוברים ילדים, ולהבדיל, זה לא ליד פחי אשפה וכדומה.

אם יש רב במקום יש להפנות את השאלה אליו כי כל מקום שונה מחברו. במשנה שנינו שתפילה ברחובה של עיר לא נחשבת כדבר מכובד ורק בתעניות ציבור עשו זאת כדי להדגיש את המצב הקשה בו המתפללים שרויים. בשעת דחק אם יש חשש שבגלל המרחק לא כולם יתפללו במנין, אם בכלל, יש אולי מקום לשקול תפילה כזו עפ"י קביעתו של המרא דאתרא, במוצ"ש יש להקפיד שלא יתפללו לפני צאת השבת.