השאלתי ספר תורה תקין לבית הכנסת. 1. האם רצוי להכין סוג של חוזה עם בית הכנסת למקרה שתהיה בעיה בהשבת הספר או בנזק שיגרם לו, ואם כן, האם יש נוסח כזה? 2. במידה והתגלו אותיות שיש לתקנן, מי אמור לשאת בעלות התיקון?

1. ודאי שרצוי לחתום על חוזה. וזה כלל גדול בכל עניינים אלו שבין אדם לחברו, שרצוי לחתום על חוזה. ולא זו בלבד, אלא רצוי שהחוזה יהיה מפורט כמה שיותר. ואל יאמר אדם, אנו חברים וכו', אלא אדרבה כבר היו הרבה מקרים שבגלל שלא חתמו על חוזה מפורט הפכו הידידים לשונאים לא עלינו. אינני יודע על נוסח כזה של השאלה, יתכן שאפשר לברר בבתי כנסת אחרים אם אצלכם טרם נעשה חוזה כזה. על כל פנים, עיקר החוזה הוא הודאה של הגבאים האחראים (ויש לוודא שאכן החותמים הם בעלי הסמכות להתחייב בעניין זה! ושהודאתם והתחייבותם מחייבת את בית הכנסת) שהם קיבלו את הספר לרשותם בשאלה. מעבר לזה יש לפרט את התנאים הנילווים בצורה ברורה. דבר נוסף חשוב לציין בחוזה, שכל דין ודברים לגבי ההשאלה יובא לדיון אך ורק בדין תורה, ויתירה מזאת, רצוי לציין בגוף החוזה בית דין מוסכם שאצלו יובאו הדברים לדיון (או דיין יחידי, אע"פ שעדיף בית דין). ויש לכתוב שהדברים נעשו בקנין באופן המועיל, ולחתום (והדבר יועיל גם להתחייבויות שונות, ואין כאן מקומו להאריך). 2. באופן רגיל של השאלת חפץ, אמנם השואל חייב לא רק בגנבה ואבידה אלא גם באונסים, אבל מתמעט מדין זה 'מתה מחמת מלאכה' היינו כל פגם ונזק שנגרם עקב שימוש סביר בחפץ המושאל (סימן ש"מ סעיף א). לכן, אם התגלו פגמים בספר, ודאי אם מתברר שהם היו מלכתחילה, וגם אם הם קרו תוך כדי שימוש סביר בספר, אין האחריות על השואל. ואמנם, גם אין לחייב אותך המשאיל, לתקן את החפץ ולהעמידו אצל השואל (=בית הכנסת) כספר תורה הראוי להמשך שימוש. אכן, יש דיון בפוסקים בנידון זה של שואל חפץ לדבר מצוה אם דינו כשואל או כשוכר (=שומר שכר) ואין כאן מקומו להאריך. והרי כאן סיבה נוספת לערוך חוזה, על מנת לקבוע את מצב ההשאלה לפרטיו. (עיין חושן משפט סימן עב סמ"ע ס"ק כא, קצות החושן ונתיבות המשפט שם, וספר פתחי חושן הלכות פקדון ושאלה פרק ט סעיף כ). במה דברים אמורים, כשלא התנו ביניהם אחרת בשעת ההשאלה. אבל ביכולתך להתנות בשעת ההשאלה, שלא יפטר אם 'מתה מחמת מלאכה' (סי' שה סעיף ד מעין זה. זה העקרון ויש פרטים שונים, שלעיתים יתכן שצריך קניין, ואכמ"ל). וכן שחובת הגהה ותיקון תהיה מוטלת על בית הכנסת, כגון: חובה להשיבו אליך ראוי לשימוש עם תום ההשאלה. וכן להפך, ביכולת השואל להתנות שלא יהיה חיובו כשואל אלא כשומר חינם (החייב רק על פשיעה) ואף פחות מזה, הכל כפי שהתנו ביניהם. וכנ"ל כדאי מאוד לערוך חוזה ולפרט בו את כל הפרטים הנצרכים, ושנעשה קניין באופן המועיל כנ"ל. שנה טובה וגמר חתימה טובה הרב אחיה ליפשיץ