ידוע לי שיש איסור כיבוס בחול המועד, על פי הגמרא במועד קטן. אך אינני מבין מדוע היום כשהמציאות כל כך שונה מתקופת התלמוד עדיין אסור. היום, משפחה גדולה, מכבסת כל יום או יומיים ולפעמים פעמיים-שלוש ביום. כמו כן, כיבוס הוא פעולה שגרתית כמו שאר פעולות המותרות, ואין בה טרחה יתירה. וכן, אין חשש שלא יכבסו לפני החג, וישאירו לחג, כמו שכל השנה לא דוחים כביסות ומכבסים כל פעם כשצריך.

הריטב"א בחידושיו למועד קטן אומר שהכביסה שחז"ל אסרו, זה לא בגלל המלאכה שיש בזה. והראיה שיש מקרים שהותר בהם כיבוס (יוצא מבית האסורים וכו'). חז"ל רצו שאדם יבוא למועד מוכן ולא שידחה את הכיבוס לחול המועד. זה נכנס לקטגוריה כללית של הכנות לחג. בתים שמכבסים כל יום אלו בתים שיש בהם ילדים קטנים, במשפחות עם מבוגרים לא מכבסים כל יום, אלא פעם-פעמיים בשבוע, ורוצים שאדם לא ידחה את ההכנות לחג. אינני רוצה לשלול לגמרי את הסברה שהמציאות השתנתה, בשביל לקבוע את זה צריך אסיפת רבנים פוסקי הלכה שידונו לקבוע האם עד כדי כך השתנתה המציאות, הטבע, והתנהגות בני האדם. אינני אומר שאין דברים שהשתנו, חזקות נשתנו ועוד, אבל בעניין זה בינתיים לא נראה לי לשנות. מה מותר לכבס?