האם מותר לספר לאדם בשבת שקרובו נפגע בארוע חבלני כמו זה שהיה בחברון?

ראוי שלא לספר בשורות רעות בשבת. סיפרו חכמים (ילקוט שמעוני משלי תתקס"ד), על אשתו של רבי מאיר, ברוריה, שהייתה אשת חיל, ולא סיפרה לו בשבת על מות שני בניהם. ורק אחר צאת השבת פייסתו בדברים, ושאלה אותו האם מי שקיבל פיקדון חייב להחזירו לבעליו, ומתוך כך הראתה לו את שני בניהם שמתו. וכשהחל ר' מאיר להרבות בבכייה הזכירה לו ברוריה שהבנים הם פיקדון מאת ה', ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך. "אמר ר' חנינא: בדבר זה ניחמתו ונתיישבה דעתו, לכך נאמר: אשת חיל מי ימצא". שבת קודש היא מעין עולם הבא, יום שכולו טוב, שבו אנו מתבוננים במבט חיובי על המציאות. לפיכך אין לספר בו דברים מצערים. ומתוך עונג קדושת השבת יהיה לנו כוח להתמודד עם הקשיים שבעולם הזה. מתוך המבט הנצחי של השבת נוכל להתגבר על האסונות שבעולם הזה, שהוא פרוזדור לטרקלין. ויזכנו ה' לשמור שבתות, וינחם את האלמנות והיתומים בבניין ירושלים וחברון.