אני לא מבינה למה יש בעיה להשאיר את הטלויזיה פתוחה בשבת (חוץ מזה שזה הורס קצת את האוירה.-אבל בעצם אנחנו קבענו שכך זה יהיה ולכן זה נראה לנו כאילו זה הורס...) ולהסתכל בה בשבת כשרוצים.. או להשאיר מוזיקה פתוחה... הרי אנחנו לא עוברים על שום עבירה- לא שינינו כלום חוץ מזה שאנחנו מסתכלים בטלויזיה או שומעים למוזיקה וכד’ אז מה הבעיה?! ובכלל, יש לי מלא חברות שיש להן שעון מעורר בפלאפון שמעיר אותן בשבת (בלי צורך לכבות-זה נכבה לבד לאחר קצת זמן) ע"י נגינה של מוזיקה מסוימת. אז מה ההבדל בעצם בין זה לבין לשמוע מוזיקה?!? או שבעצם גם זה אסור?? ועוד שאלה. מה הבעיה לנגן בשבת? אמרו לי שזה בגלל שיכול להיווצר מצב שהכלי ישבר ואז אני אתקן אותו בשבת. אני לא מבינה, גם כשאני יושבת על הכיסא הוא יכול להישבר ולמה שאני יתקן אותו בשבת?! אז אמרו לי שאולי אני יהיה באמצע לגן ואז אני ממש ארצה לתקן וממש לא יעמוד בפיתוי... מצטערת עדיין לא קיבלתי כ"כ את התשובה... ואז בכלל, מזה שאסור לנגן בשבת הגיעו לזה שאסור גם למחוא כפיים בשבת ולדפוק על השולחן בשבת כששרים זמירות שבת. אז אני באמת כבר לא מבינה מה הקשר ואני ממש ממש אשמח אם הרב יוכל להסביר לי את כל העקרון של ההלכות האלו (בבקשה בפירוט ובלי לשלוח אותי למקומות אחרים...!) ואיך זה הגיע לזה... אני ממש אשמח לקבל תשובה... תודה רבה!!!

את שאלתך אנחנו צריכים לחלק לשני נושאים: א. נגינה בכלי נגינה בשבת. ב. שמיעת רדיו והסתכלות בטלויזיה בשבת. א. חז"ל קבעו שאסור לנגן בכלי נגינה בשבת, גזירה שמא יתקן את הכלי. משמעות הדבר היא לא שהכלי ישבר ולכן יבוא לתקנו כפי שחשבת בשאלתך, אלא הכוונה היא שהכלי יהיה מושלם וגמור, אולם המיתרים שלו לא יהיו מכוונים כראוי, והצליל היוצא מן הכלי יהיה צורם. ואז יבוא אדם וימתח את המיתרים כראוי, ובזה הוא עובר על איסור תורה מל"ט אבות מלאכה, איסור הידוע בשמו 'מכה בפטיש' (ובלשון חז"ל: 'מתקן מנא', כלומר: מתקן כלי). מלאכה זו היא מלאכה מיוחדת, בשונה משאר מלאכות שבת. בעוד שיש איסורים כמו בישול, זריעה, ובנין, מלאכה זו היא מלאכה השייכת בכלי שהוא כמעט גמור לגמרי, ועושים לו את השלב האחרון בייצור על-מנת שיוכל למלא את תפקידו. במקרה שלנו, כלי המיועד לנגן בו, הוא כלי מושלם לגמרי ברגע שהוא עזב את המפעל לייצור כלי נגינה. אולם חסר בו דבר משמעותי מאוד, וזה כיוון הכלי לצליל הראוי והנכון. כיוון הכלי לצליל הראוי נקרא 'מכה בפטיש', ודבר זה אסור בשבת מן התורה. מלאכה זו אינה קשורה למייצר הכלי, אלא זו מלאכה שיכולה להעשות על-ידי כל אחד שיש לו שמיעה קצת מוזיקלית והוא מכיר את הכלי המדובר. ובאמת, בנגינה עצמה אין איסור, אבל חז"ל אסרו לנגן בכלי נגינה בגלל שמאוד מצוי שכלי הנגינה לא בדיוק מכוון כראוי ויבוא לכוונו, וכך יעברו על איסור תורה של 'מכה בפטיש'. וכמו בכל גזירת חז"ל, חז"ל לא אסרו רק על הדבר הספציפי, אלא גזרו יחד עם זה על כל דבר שיש מקום לטעות ממנו ולבוא לעשות מלאכה מן התורה. במקרה זה חז"ל גזרו על כל השמעת קול הנעשית דרך שירה, ובתנאי שזה נעשה ביד, משום שזה מה שאדם עושה בכלי נגינה: מכוונם לצורך מנגינה ולא סתם השמעת צלילים חסרי קשר אחד לשני, ומכוון את הכלי בידו. מסיבה זו אסרו גם את מחיאת הכפיים בקצב של שיר, וכן את הטיפוף על השולחן. אולם מותר למחוא כפיים ולדפוק על השולחן בשביל לבקש שקט וכד', מפני שזה לא דרך נגינה. בנוסף, מותר לשרוק ואפילו עם אצבע בפה, מפני שזה לא נעשה בידיים אלא בפה, והאצבע רק עוזרת לעוצמת השריקה וחוזקה. ב. לגבי האיסור לשמוע רדיו בשבת ולצפות בטלויזיה בשבת כאשר הם היו פתוחים מבעוד יום, דנו בזה גדולי הפוסקים שבדורנו, וענו לשאלה זו בדיוק: מדוע לא להשאיר רדיו דולק מלפני שבת, ובשבת נוכל לשמוע חדשות? לאור מה שאמרנו לעיל הפוסקים אמרו שגם ברדיו וטלויזיה יש את אותו חשש. כלומר: אם אנו חוששים שאדם יבוא לתקן את כלי הנגינה שלו מפני שהוא קצת צורם, אותו הדבר הוא יעשה עם הטלויזיה והרדיו. הרי כל עניינם של הטלויזיה והרדיו זה לשמוע (ובטלויזיה-גם לראות), וברגע שהוא לא ישמע טוב או לא יראה הוא יבוא לתקן את המכשיר. וזה דבר ידוע במציאות היום-יומית שלנו, כמה פעמים אנחנו מגבירים ומנמיכים את עוצמת הרעש של הרדיו והטלויזיה! אין שום סיבה שאדם לא יעשה את זה מתוך הרגל גם בשבת! לעומת זאת, שעון מעורר המעורר ע"י מנגינה מסוימת, הרי אין זה באמת חשוב איזו מנגינה הוא ישמיע, העיקר שהוא יעיר את הישן משנתו, ולכן בשעון מעורר אין את הגזירה שמא יתקן כלי שיר. ואין לומר שמא השעון מעורר לא יפעל והוא יבוא לתקנו, מפני שלא מצאנו בספרות ההלכה איסור להשתמש במשהו בשבת מחשש שמא הוא יתקלקל, ואין אנו גוזרים גזירה חדשה שחז"ל לא גזרו אותה. נקודה נוספת בה דנו הפוסקים זהו איסור השמעת קול בשבת ע"י מכשירים שונים. ביאור הדבר: אסור להשמיע קול בשבת על-ידי מכשירים שדרך לעשות בהם מלאכה בימי החול. והטעם הוא משום אוירת השבת וכבוד שבת. כבר מדורי דורות שבת היא לא רק יום של קדושה אלא גם יום של תענוג ומנוחה. ומעולם היה ידוע שברחובות בהם היו גרים יהודים בגולה, יש שקט ושלוה בשבת. כעת, נתאר לעצמנו מה היו מרגישים יהודים, אם שכנם היה משאיר איזה מכשיר מופעל מערב שבת. הדבר לא היה תואם את אוירת השבת, וגם היו כאלה שהיה מתגנב חשד קל בליבם שמא שכנם עושה מלאכה בשבת. מסיבה זו אסרו להשתמש בדברים שיכולים להרוס את אוירת קדושת השבת. מסיבה זו היו כאלה שרצו לאסור את השימוש במזגן בשבת, משום שחלקו החיצוני של המזגן נמצא כלפי הרחוב או השכנים, ויש חשש שהם ישמעו את רעש המנוע. יש גם פוסקים שרצו לאסור את השימוש בשעון המשמיע קול כל שעה (שעון מטוטלת), משום שהעובר בחוץ לא יבין מה הקול הזה ויחשוב שבעלי הבית עושים מלאכה בשבת. למעשה, במקרים אלו לא נפסק כך להלכה מפני שעם התרחבות השימוש בשעון שבת אנשים למדו להכיר שאפשר להשתמש במכשירי חשמל שונים ע"י כיוון שעון שבת, ולא חס וחלילה הודלקו מכשירים אלו בשבת עצמה. אולם לא כל המכשירים הותרו בשימוש בגלל זה. תאורה ומזגן- הותרו, רדיו ומחשב-לא הותרו, מפני שאין דרך שומרי שבת להשתמש בהם ע"י שעון שבת או כשהם מופעלים מלפני שבת. ובעצם, אין דרך שומרי שבת להשתמש בהם בשבת בכלל. וכידוע מגזירות חז"ל, כל דבר שנאסר בפרהסיה, נאסר גם בחדרי חדרים, ולכן אדם לא יכול לומר: אני אקשיב לרדיו בשקט שאף אחד לא ישמע, מפני שהגזירה היא כללית, ולא כל אחד לפי איך שהוא מכוון את עוצמת הקול של המכשיר החשמלי שלו. איסורים אלו הם חוץ מאיסורים עקיפים יותר של השומע והצופה, כגון: שימוש במקרופון באולפן, הרכבת הסרטים והעלתם, ועוד איסורים שעושה הצוות באולפן, שבגלל שהם עושים איסור גם לנו כצרכנים וצופים של המדיה אסור לנו על-פי ההלכה להשתמש בהם ולהנות מהם. (מקורות: ערוך השלחן סי' שלח, שו"ת מנח"י ח"א סי' קז, שו"ת צי"א ח"ג סי' טז) הרב אלחנן לוין