ביני ובין אחי שוררים יחסים טובים מאד. בין השאר אנחנו הולכים לקניות ביחד, קונים אחד לשני דברים, משלימים סכום חסר בקופה, לפעמים אם לזוג השני חסר למשל חלות לשבת והם לא בעיר, אנחנו קונים להם - וכן להיפך, וגם לאשתי ולאשתו יש יחסים טובים מאד וכן הדבר אצלן. למעשה כל הקניות האלה אמנם נעשות בכיף וביד רחבה, אך הן תחת שם "הלוואה" ולא תחת "מתנה" (אם כי גם אם נבקש האחד מהשני לקנות כ’מתנה’, נקבל...). ההחזרות לקניות לא תמיד נעשות במדוייק. לעתים מביאים חלק מהסכום, לפעמים יותר מהסכום... ולפעמים מוחלים (בדיעבד) ולא מחזירים כלל (ע"א שמלכתחילה יכול להיות שהכוונה הייתה להחזיר). שוב יש לציין כי גם לפני שהתחלנו לקנות במשותף ולהלוות וכו’, היחסים בינינו היו מצויינים - ובעקבות ההלוואות לא השתנה היחס כלל. ברצוני לדעת האם במעשים אלו אנו נכנסים לאיסור ריבית?

לפי תיאורך מדובר בדברים שאין מקפידים עליהם ולכן אין בהם ריבית.