האשה שאיתי, לפני 19 שנה התגרשה. היא היתה נשואה לו שנה על הנייר וחודש בבית משותף - ללא ילדים, ללא רכוש. ביום הגט הוא טען שהיא היתה עמי - נקמת הגרוש או מתנת פרידה. יש לנו שלושה ילדים, הבכור נולד שנתיים אחרי שהתגרשה, לאחרונה החלטנו להתחתן כדת משה וישראל. ברבנות קראו את מעשה בית דין ומבקשים לזמן את הגרוש לאחר 19 שנה שיעיד. והשאלה שלי או הבעיה שלי: אם הוא טען את מה שטען - והוא לא צריך הוכחות כלל, אז מה ישנה עתה אם הוא יחזור שוב על עמדתו דאז? אם הוא מת - אז מה הדין - להוציאו מהקבר? אם הוא התגרש כדת וכדין לפני 19 שנה האם הוא יכול לטעון שהיא היתה עמי אם הוא חי ונושם ונשוי עם אשה - וילדים משלו? ואם הוא אינו רוצה להופיע בכל זאת בפני בית הדין לאחר 19 שנה אז בעצם כאילו האשה שעמי עגונה - או נשואה לו בסתר - בעיני בית הדין? אז אני תלוי במישהו שאמר - ושוב לא צריך כל הוכחה, כי ההוכחה היא שאנו נשב ונחכה שהבחור יחליט יבוא לא יחליט לא יבוא, יבוא ויחליט, יבוא ולא יחליט - ובית הדין יעשה עמנו עיוות דין? ואם הוא אמר את מה שאמר - אז זו תורה מסיני? ואם הם התגרשו כדת וכדין - אז בעצם הדבר כל הענין בטל ומבוטל. ואם הדבר אינו בטל ומבוטל אז הם לא התגרשו, והאם גירושין אינם מבטלים קידושין? האשה שעמי אינה עגונה, הילד הבכור נולד אחרי שנתיים, גירושיה היו ללא ילדים וללא כל רכוש, ובכל זאת נותנים למישהו שהיה עמה חודש לנהוג במרכבה כאילו הוא נוסע בפרארי. ואם כל כך חשוב הענין לוודא אם היא היתה עמי או לא - האם הדבר שקול לחקירת מקרה רצח - מקרה בו מבקשים להוציא את האמת לאור? ואם כבוד הרב מתקשה לתת תשובה לפי ההלכה אז שאלתי הנוספת היא: אולי אנו צריכים להתחתן בקפריסין ואחר לשוב לארץ להתגרש ברבנות ואחר לשוב ולהתחתן? ואני שואל את השאלה ברצינות גמורה. כי המטרה שלי היא להתחתן כדת וכדין ונראה שהסיפור עקום שלא לצורך. אשמח לקבל תשובה הלכתית. ושאלה אחרונה. לאחר שקבע רב הרבני כי הוא מוכן להחליט רק לאחר שיזמן את הגרוש על עדיו שלא היו ולא נבראו - ולך תחפש אותו אם הוא חי, חי בחו"ל, רוצה יבוא, רוצה לא יבוא. האם יש לי אפשרות ערעור על ההחלטה המגוכחת הזו? למי עלי לפנות?

עליך לפנות לבית הדין הרבני האזורי (באזור מקום מגוריך) ולבקש לפתוח תיק להיתר נישואין. בית הדין יבדוק את הנושא לעומק ויחליט על פי הכללים ההלכתיים, האם אתם רשאים להתחתן או לא. (למיטב הבנתי אין זה מתפקיד רשם הנישואין לקבל עדות ולקבל החלטות). הרב יהודה אודסר