מה הדין אם יש תשעה מתפללים שהתחילו תפילת שחרית או מנחה ביחד אולם בלי ברכו וקדיש וכאשר הגיעו לתפילת שמונה עשרה הם התחילו להתפלל ביחידות ואז הגיע העשירי. האם עושים חזרה או ממשיכים עם קדישים עד סוף התפילה. הנוהג שראיתי פה בבית הכנסת בחו"ל הוא שלמרות שהצטרף העשירי בתפילת הלחש, הציבור המשיך כציבור אבל לא עשו חזרה. האם כך צריך לנהוג? אודה לכבוד הרב אם יוכל לציין מקורות לפסק ההלכה בנושא זה.

הלכה פסוקה היא שלכל דבר שבקדושה צריך עשרה, וגם לגבי חזרת הש"ץ ואמירת קדושה וקדיש צריך עשרה. אבל בשביל שאפשר יהיה לעשות חזרת הש"ץ לא צריך עשרה שלא התפללו, אלא מספיק ששה שחייבים להתפלל, והם מצרפים אליהם לפני תחילת תפילתם בלחש עוד ארבעה אפילו שלא מתפללים עמהם, ואז יוכלו לעשות חזרת הש"ץ. ויש שמתירים לומר חזרת הש"ץ אפילו אם שישה התחילו תפילת שמונה-עשרה בלחש בלא שהיו נוכחים שם עוד ארבעה, ורק אחר-כך צרפו אליהם עוד ארבעה לצורך חזרת הש"ץ בלבד. וגם בקרב החולקים על דין זה האחרון, יש הפוסקים שבמקרה ותשעה עמדו להתפלל בלחש ובאמצע בא העשירי, יכולים הם לומר חזרת הש"ץ, קדושה וקדיש. למעשה, בבית הכנסת שלך כנראה נוהגים כדעת הפוסקים שאם אין בתחילת תפילת שמונה-עשרה שבלחש עשרה נוכחים, אזי אין אומרים חזרת הש"ץ. ואף שראינו שיש החולקים על כך, אין לבטל המנהג שלהם, שיסודו בין גדולי הפוסקים. חשוב לציין שבמקרה שלא אמרו חזרת הש"ץ, אף אם יש אחר-כך עשרה, אין אומרים קדיש תתקבל, ורשאים לומר קדיש שלם בלא תתקבל. (מקורות: שו"ע סי' סט, א ובמשנ"ב שם, אשי ישראל לד, ט ובהערות שם, פסקי תשובות סי' סט אות א) הרב אלחנן לוין