שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גזל ונזיקין
קטגוריה משנית
שאלה
אני סטודנטית שמעבירה שעור בנושא תשלומי ארבעה וחמישה. כדי לעורר את הבנות לנושא תשלומי ארבעה וחמישה רציתי לשאול את הבנות (תלמידות כיתה ז’) האם צריך לתת עונש שונה על גנבות שונות - למשל גנבת חפץ שממנו האדם מתפרנס, גנבת חפץ בעל ערך סנטימנטלי ועוד. בחיפושי באינטרנט נתקלתי בתיקון לחוק העונשין (תיקון מס’ 101 התש"ע) שמחמיר בעונש של "מקרים מיוחדים" יותר מהעונש הרגיל. מפורטים שם המקרים הבאים: 1. גנב חלק מהתשתיות (כגון גנבת חוטי חשמל) שערכם פחות מערך הנזק שגורמת גנבתם. 2. דבר המשמש כלי עבודה להבטחת פרנסתו של אדם (כמו גנבת בקר וציוד חקלאי) ששוויו מעל 1000 שקלים. 3. דבר בעל ערך אומנותי, הסטורי, דתי וכו’... הבעיה: אני מפחדת שהבנות יבואו "לשפוט את דין תורה" - שהרי התורה לא התייחסה לערך רגשי( למשל, אדם שגנבו לו חפץ שמאוד יקר לליבו עד כדי כך שקשה לו לישון בלילה והוא לא אוכל) שזה מעבר לערך הכספי של החפץ. ויותר מזה - רואים שבחוקי המדינה יש התייחסות כזאת!!! איך אפשר להסביר את זה? (בשביל עצמי) באיזה אופן אני צריכה ללמד את הדברים בשעור?
תשובה
מכיון שהדין הפלילי התורני לא מתקיים למעשה נדמה כאילו שהתורה לא מתחשבת במצבים החברתייים המשתנים. ולא היא!. ראי למשל את דינו של דוד המלך בכבשת הרש, הוא חרץ דין מוות לגנב וזאת בנוסף לארבעתיים. לפי הדין הרגיל אין עונש מות על עברה ממונית ואין עונשים עונש כפול, גם מוות וגם קנס, אלא הייתה זו הוראת שעה המתחשבת במקרה החריג. בתנ"ך יש עוד פסקי דין מסוג זה. כל זה חלק מדיני התורה ובהשראתם. אין ספק שאילו היה הדין הפלילי התורני נוהג למעשה היינו רואים בו תקנות הנחוצות לדורנו. בהשראת דין התורה של גנבת שור היינו מתקנים גם שהגונב מכונית ישלם קנס גבוה, שבו יובא בחשבון הצורך להרתיע גנבים כאלו ויפצה את הפסדים שנגרמו לבעל הרכב וכדו'.
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il