בתפילת שחרית, בברכת "יוצר אור", אנו אומרים: "כלם עושים באימה וביראה רצון קוניהם". ידוע כי מבחינה לשונית, "קוניהם" הנה הטיית רבים דהיינו, הקונים שלהם. זה כמובן יוצר לכאורה בעיה רעיונית שהרי מדובר על בורא העולם היחיד. בתפילה בנוסח אשכנז לעומת זאת מופיעה המילה "קונם" או "קונהם" (בלי "י" אחרי האות נ) אשר הם הטיות ליחיד. נשאלת השאלה אם כן, מדוע משתמשים בצורת ההטיה "קוניהם" ?

אכן עמדו כבר הקדמונים על שאלתך. ומשום כך נוסח אשכנז העדיף את הטיית היחיד. אך מצינו במקרא לא פעם הטייה ברבים כגון בורא השמים ונוטיהם והידוע מכל נעשה אדם. בכל אלו אין הכוונה לרבים חלילה, אלא ללשון חשיבות. עיין עוד אוצר התפילות.