הרב ליאור כתב בתשובה לשאלה, ביחס למריחת משחה לתפרחת חיתולים בשבת: "אם המשחה נוזלית, מותר, אבל אם היא לא נוזלית, אין להשתמש במשחה זו. ואפשר למרוח שכבה ישירות מהשפורפרת על אותו מקום ללא מריחתה ביד, ובסגירת הטיטול היא מתמרחת מאליה. ואם המשחה נספגת בעור ולא נשארת שכבה של משחה על העור, אפשר להקל למרוח ממש לצורך התינוק. וגם לגבי מים חמים אפשר להקל לצורך התינוק." ברצוני להבהיר את הנקודות הבאות - כל השאלות אמורות במשחה שאינה נוזלית: * "אפשר למרוח שכבה ישירות ... ובסגירת הטיטול היא מתמרחת מאליה" - האם מותר למרוח בצורה זאת משחה שאינה נוזלית? * "ישירות מהשפופרת" - האם אין איסור סחיטה בהוצאת משחה משפופרת? * "ולא נשארת שכבה של משחה על העור" - האם שכבה דקה של משחה, שנעלמת ונספגת בעור לאחר זמן, גם נחשבת לעניין זה? כמו למשל קרם ידיים או קרם שיזוף שמשאירים לבנוניות על העור אבל המשחה נספגת לתוך העור די מהר? אם משחת החיתולים היא כזאת, מותר או אסור למרוח ישירות? ולגבי המים החמים: * האם הרב מתכוון שמים שחוממו בדוד שמש, והמים בדוד עדיין רותחים, וידוע שכאשר אוציא מהמים החמים ייכנסו מים אחרים וירתחו גם הם - האם במקרה זה מותר להשתמש במים החמים מהדוד לצורך תינוק? בתודה, גלעד מעיין

משחה ממש נוזלית, כמו שמן, אפשר למרוח ישירות עם היד ואין בעיה בכלל. הגדר של ממרח הוא רק בדבר לא נוזלי לגמרי. ובודקים את זה על ידי ששמים את החומר על צלחת שטוחה. אם הוא מתפזר זה נוזלי. ואם נשאר בערימה קטנה נקרא מוצק ויש בעיה של מריחה. יש עוד היתר של המגן אברהם, שאם כל המשחה נספגת בעור אין איסור ממרח מדאורייתא. אבל גם אם לא נשארת שכבה קטנה יש איסור דרבנן, ויהיה מותר לתינוק. אין סחיטה בהוצאה מהשפופרת, כי סחיטה זה רק בדבר הבלוע בתוכו, אבל פה רק מונח בפנים, והשפופרת רק משמשת ככלי לכיסוי כדי שמשחה לא תתייבש ולא תתפשט החוצה. בדוד שמש אין איסור בישול מדאורייתא. התורה אסרה בישול רק בחומרי בעירה ולא בחמה. בדוד שמש זה גם גרמא וגם לא איסור דאורייתא ולכן יהיה מותר, ולא רק לתינוק.