עקב הפיגוע שאירע סמוך לחברון בכ"א אלול התש"ע עלה בי שאלה - לו יצוייר שהיה מצווה וחיוב מן התורה לשמוח בכל עת ורגע בחיים כיצד נוכל לקיימה בשלמות - אם בכלל - כשיש חדשות ובשורות רעות כאלו ...? ואף אם נשיב שהשמחה נובעת מאמונה וביטחון בה’ שהכול לטובה וכו’ - אין זה מתרץ כלל שהרי המקרה הרע עדיין קרה וצריך להרגיש את הכאב שבה מהסיבה שאנחנו יצורי אנוש וגם מוכרחים אנו לחוש ולהשתתף בצער של הזולת ושל עצמנו וככל הידוע לי אין אפשרות לחוש שתי רגשות סותרות זו מזו בו זמנית?

יש מצוה לשמוח בקיום המצות ומאחר שהדר בארץ ישראל מקיים מצוה כל הזמן עליו להיות בשמחה תמיד, כך כותב השל"ה. ואם היה מקרה שמאד מצער, הרי הוא בצער מחמת המקרה ובשמחה של קיום המצוה כאחד. כמי ששמע שמועה משמחת, כגון: שנולד לו בן ומיד שמע על פיגוע מצער, הרי הוא שמח על בנו ומצטער על הפיגוע.