כתוב בתורה "ואהבת את ה’ .....בכל ‏לבבך". איך הקב"ה יכול לצוות אותנו לאהוב אותו (לצוות על הרגש)?

אפשר לשאול שאלה זו גם על "לא תתאווה", "לא תחמוד". האבן עזרא שואל שאלה זו על לא תתאווה - הרי אדם רואה והלב חומד? האבן עזרא עונה שיש יסוד גדול בפסיכולוגיה - מה שחדור במודעות של אדם שהוא מן הנמנעות - אדם לא יחשוב עליו. לדוגמא, לאדם לא מתחשק לדעת כמה פלנטות יש באוויר - כי אי אפשר לדעת. או כאשר אדם כפרי יבוא לעיר ויראה את בת המלך נוסעת בכרכרה, הוא לא יחמוד בליבו לשאת אותה לאשה, כיוון שהוא יודע שהמלך לא ייקח אדם פשוט כמוהו כחתן לבתו. כך גם לגבי לא תתאווה - אם אדם יחדיר למודעות שלו שהרכוש של הזולת זה כמו להכניס את האצבע לתוך האש, לא יתעורר אצלו רגש לרכוש של חברו. התורה מדריכה אותנו שלא הרגשות יכתיבו לנו את הנהגת החיים. קודם כל אדם צריך לבחון את הדברים מבחינת גישתה של תורה. לאחר מכן אפשר לשעבד את הרגש למטרה זו. "ואהבת את ה' אלוקיך" - צריך שתהיה מודעות בחינוך שאדם לפעמים חייב למסור את נפשו על מציאות ה' ואחדותו. אם הגויים מכריחים מישהו לעבוד ע"ז ואומרים לו שאם לא ישתחווה לפסל יהרגו אותו - הוא צריך לקבל על זה חינוך מקטנותו שאהבת ה' ויראתו עולה על כל הדברים האלו. וכשאדם חדור בדברים אלו שהם העיקר בחיים והוא נמצא בעולם כדי לקדש שם שמים אזי יקל עליו למסור את נפשו על דברים אלו.