כשנסעתי לאחור רכבי פגע ברכב עומד אחר (אשר חנה מבלי שבעליו היו במקום). יצאתי לראות איזה נזק גרמתי וראיתי שריטות קטנות. התלבטתי מאוד אם להשאיר פתק עם הפרטים שלי. הנזק הינו מזערי ואני יודעת כי אני הייתי מוחלת על נזק כזה אילו המצב היה הפוך. כמו כן, סביר מאוד להניח שבעל הרכב לא ישים לב לשריטות ורוב האנשים שאני מכירה היו מוחלים על נזק כזה. בנוסף, על הרכב היו עוד שריטות שאני יודעת בוודאות כי לא אני גרמתי להן. חששתי כי אם אשאיר את פרטיי בעל הרכב יאשים אותי בכל השריטות באזור שניזוק ויבקש לתקן את כל הפחחות באזור על חשבוני (לצערי נתקלתי בעבר במספר אנשים שביקשו לרמות כך). סופו של דבר, היות וחששתי לממוני עזבתי את המקום מבלי להשאיר את פרטיי. כעת מצפוני מציק לי כי אני חושבת שאולי מדובר באדם פדנט שלא מוחל על נזק כזה. לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור אך ברצוני ללמוד להבא במיד וח"ו יקרה מצב כזה כיצד עליי לנהוג. האם עליי להשאיר את פרטיי למרות שמדובר בנזק מזערי שרוב האנשים היו מוחלים עליו ולמרות שאני מעמידה את עצמי בסיכון שמא הבעלים ינצלו את הסיטואציה כדי לתקן נזקים נוספים שלא אני גרמתי?

מכיוון שכבר היו שריטות ברכב, ומדברייך משמע שאלו שריטות זעירות שאינן מוסיפות כיעור לרכב מעבר לקודמות עד שסביר להניח שאפילו בעל הרכב לא ישים לב לשריטות, אין הדבר מוגדר כנזק כלל לפי שאין פחת בשווי הרכב וגם אין דרך בני אדם לתקן במקרה זה. לפיכך את פטורה מלשלם. אוסיף עצה, שבמקרה ואכן יש נזק אלא שאת חוששת שבעל הרכב יטיל עלייך חובות נוספים שלא כדין באפשרותך להתקשר עימו ע"י גורם מתווך, כגון חברה טובה, וכך הוא לא ידע את זהותך ולא יוכל להוציא ממך ממון, ומאידך תוכלי להעביר אליו את הסכום אותו ודאי היזקת או שאותו את חוששת שהיזקת. הרחבה: בדרך כלל שומת הנזק היא הפחת שאירע לחפץ בעקבות הנזק, כלומר שמים כמה היה שווה לפני הנזק וכמה לאחריו ואת ההפרש יש לשלם. החזו"א (ב"ק סי' ו ס"ק ג) מחדש שבכל דבר העומד לתיקון ורגילים לתקנו יש לשלם כשווי התיקון, ודוקא בדבר שאין רגילים לתקנו משלמים את הפחת (כגון "טוטלוס"). וכן כתב גם הנתיבות (שמ סק"ג). ומוסיף החזו"א שגם במקרה שאין הדרך לתקנו משום שעלות התיקון גבוהה ולא משתלם לתקנו אלא אנשים מעדיפים להשאירו כך, יש לשום את הפחת ולא את עלות התיקון. במקרה שלפנינו העלות גבוהה ולא משתלם לתקנו ולכן יש ללכת לפי הפחת, ומכיוון שגם אין פחת לא צריך לשלם כלל, וכן הסכים הגרז"נ גולדברג שליט"א. בברכה, הרב יאיר וסרטיל