הבנתי שיש לבער את יצר הרע מקרבנו לגמרי, ולאכול מצה שמבטאת את החירות. וזה כדי שנהיה חירותיים בפסח וכל שנה ושנה אנחנו נהיים יותר חירותיים ופחות משועבדים. אך אם החמץ מבטא את היצר הרע ואת השעבוד ואת הגאווה וכו’... מדוע אנו אוכלים אותו במשך כל השנה? ובנוסף, הוא נמצא על שולחננו בסעודת שבת קודש?

החיים שלנו דומים לחיים של ילד. גם ילד קטן בהתחלה הוא יונק חלב אם ולאחר מכן הוא מתרגל לאכילת מאכלים שונים עם טעמים שונים. המצה זה האוכל הראשוני התרכיזי והכי מאוזן. אולם החיים לא נשארים בצורה התרכיזית שלהם. הם על גבי האכילה והנקודה הראשונית הזאת פרוצים ומתעשרים בכל מיני טעמים ומינים. אדם שלא אכל מצה אז התרחבות של האכילה היא התרחבות שאין לה חוט שידרה שאין לה בסיס טוב. אין את האכילה הראשונית שעל גביה ניתן להעמיס את כל ההרחבה. אבל אדם שאכל מצה יש לו בסיס איתן שגם כאשר החיים מרחבים תמיד נשארת טעם המצה בפינו מקרינה מהאיזון שבה לכל מה שאנו עושים.