שלום כבוד הרב אנו טסים בעז"ה בחול המועד פסח לגאורגיה, ברצוני לברר עם כבוד הרב מספר שאלות: 1. אנו נישן במלון ללא מטבח. האם נצטרך לבצע בדיקת חמץ כולל את המקרר הקטן שקיים בחדר, והאם נצטרך לברך על הבדיקה ( אני משער שלא)? 2. במידה ונשכור רכב האם נצטרך לבצע בדיקת חמץ? 3. האם מותר לאכול פירות בחדר האוכל כאשר הם מונחים בצלחות חמץ? 4. האם מים מינרליים רגילים צריכים הכשר לפסח? 5. אם לא קשה לרב לומר לי אילו מוצרים ניתן לרכוש ללא הכשר לפסח? 6. האם כלים חד פעמיים כשרים לשימוש בפסח ובכלל? 7. האם ביצים צריכות הכשר לפסח? 8. האם דגים טריים שלמים ולא מנוקים צריכים הכשר לפסח? 9. ושאלה שלא קשורה לפסח אלא בכללי, האם ניתן לרכוש שמן בחו"ל, ואילו מוצרים ( לא בשר,דגים,עופות,חלב,גבינות) ניתן לרכוש ללא הכשר. 10. האם ניתן לרכוש סירים, קערות, סכו"ם, מוצרי חשמל לבישול כגון צ'יפסר, טוסטר וכו' בחו"ל בפסח ובכלל? 11. אם הרב יודע אשמח לקבל הצעה על ספר בנושא כשרות בחו"ל בפסח ובכלל. *חשוב לי לציין שבכל טיול שאני נוסע אני לוקח מוצרים מהארץ ולא סומך על הגויים (למעט ירקות פירות ומים מינרליים). עד היום הייתי מוסיף מזוודות ומשלם עבורם, הייתי רוצה לדעת אילו מוצרים ניתן לרכוש בחו"ל ובכך לחסוך במשקל ובכסף (במיוחד שמן, וכלים ששוקלים המון). תודה ויישר כח.

שלום וברכה! 1. אכן חלה עליכם חובת בדיקת חמץ בחדר ובמה שכלול בו, כגון במקרר. את הבדיקה ניתן לעשות בעזרת פנס. אין אומרים את נוסח הביטול, כיוון שלא ניתן לבטל בתוך החג. לגבי הברכה – אם מדובר במלון מסודר, שדואגים לנקות את החדרים לפני כניסת האורחים, נראה שאין לברך על הבדיקה. עוד יש לציין, שמקומות שאתם מתכוונים להשתמש בהם לאכילה ולהנחת מצרכי מזון (שולחן אוכל, מקרר, ארון מצרכים) לא ניתן להסתפק לגביהם בבדיקה בלבד, אלא צריך לנקות אותם היטב. בשאר החדר מספיקה בדיקה, ואין צורך בניקיון יסודי של כל פירור. 2. לגבי רכב – גם הוא צריך בדיקה כנ"ל. 3. מותר לאכול פירות שנמצאים בצלחת. 4. כאשר מדובר במים מינרליים בלבד, ללא תוספות, אין צורך בהכשר לפסח. 5. מוצרי מזון שאינם מעובדים, כמו פירות, ירקות, דגים שלמים, אינם צריכים הכשר לפסח. כך גם לגבי סוכר, מלח, קפה (ללא תוספת טעמים). 6. כלים חד פעמיים מפלסטיק או קלקר, אינם צריכים הכשר. בכלים מנייר יש המצריכים הכשר לפסח, אך נראה שמצד הדין אין צורך בכך. 7. ביצים אינן צריכות הכשר לפסח. 8. עיין לעיל סעיף 5. 9. לגבי שמן – במקומות רבים שמן זית שמוגדר כ-100% טהור, אין בו חשש לתערובת דברים נוספים. ויש מקומות שיש בהם גם שמנים אחרים שהם כשרים. הדבר עשוי להשתנות על פי דרכי הייצור ומידת הפיקוח בכל מדינה. מומלץ ליצור קשר עם גורם מוסמך שחי במקום ומכיר את המציאות (רב קהילה או שליח חב"ד) ולברר כיצד נוהגים בקהילה היהודית שם. לגבי מוצרים נוספים – גם כאן מומלץ לברר עם רב מקומי. רשימות נוספות מופיעות בספרים המוזכרים להלן סעיף 11. 10. אין מניעה לרכוש כלים בחו"ל (גם בארץ, רוב הכלים הם מיובאים). כאשר מדובר בכלים הטעונים טבילה (מתכת וזכוכית) יש לטבול אותם לפני השימוש. הטבילה לא חייבת להיות דוקא במקווה מסודר, אלא ניתן לטבול גם במעיין, אגם, או בור של מי גשמים (לגבי נהרות, הדבר תלוי בנתונים שונים, ויש לברר בכל מקרה לגופו). 11. ישנו הספר "ואכלת ושבעת" של הרב אלישיב קנוהל זצ"ל (בהשתתפותי), העוסק בהלכות כשרות, וכולל גם פרק על כשרות בחו"ל ופרק על כשרות בפסח. (ניתן גם להוריד את הספר כאפליקציה לנייד.) כמו כן ישנו הספר "צידה לדרך" של מכון צומת, העוסק ביציאה לחו"ל מהיבטים רבים, ובכללם גם כמה פרקים בנושא הכשרות בחו"ל. הרחבה ומקורות: 1. לגבי עצם הבדיקה: עיין בשו"ע סימן תל"ז, ומשנ"ב שם, ו, י. משנ"ב תל"ו, כט. פסקי תשובות תל"ז, א-ב. ממקורות אלה עולה שכאשר אדם שוכר חדר שאינו בדוק, החמץ שנותר שם הופך לשלו, ולפיכך מוטל עליו לבדוק. כמו כן, ישנו חשש שבזמן השהות בחדר האדם ימצא את החמץ שנשאר שם ויאכלנו. כמו כן עיין בשו"ע תל"ה, א, שמקום שלא נבדק לפני הפסח חובה לבודקו בתוך החג. לגבי הברכה: באופן עקרוני, בדיקת חמץ שנעשית בתוך החג מברכים עליה. (עיין לשון השו"ע תל"ה, א. ועיין במג"א שם, ב, ובמשנ"ב שם, ה, שמי שבדק חמץ לפני החג ומצא חמץ בתוך החג אינו מברך. אך שם מדובר בחמץ שכבר היה ברשותו של האדם לפני החג, והוא נכלל בביטול שעשה לפני החג. בענייננו מדובר בחמץ שהגיע ליד האדם רק כעת, והדבר דומה למקרה המוזכר במג"א ומשנ"ב שם, של אדם שבדק לפני החג ובתוך החג התחמץ אצלו חמץ, שאז צריך לברך על הביעור.) אולם אם מדובר במקום מסודר שמנקים את החדרים בין אורח לאורח, נראה שהחדר אינו בחזקת "אינו בדוק", וחובת הבדיקה במצב כזה היא מסופקת. זו היא הסיבה שבגללה נוהגים לפזר פירורים לפני בדיקת חמץ - משום שהבית כבר נקי לפסח ולא ניתן לברך על הבדיקה שלו (עיין שער הציון תל"ב, יב). במקרה שלכם כמובן לא ניתן לפזר פירורים, שהרי מדובר בתוך החג, ולפיכך נראה שאין לברך על הבדיקה. לגבי רמת הבדיקה, וההבדל בין כלל החדר ובין מקומות שמשתמשים בהם לאכילה ומצרכי מזון – עיין בתשובה https://www.yeshiva.org.il/ask/107834, בעיקר בסעיף ו' בהרחבה שם. לגבי השימוש בפנס במקום נר – עיין שם בסוף סעיף ד'. 3. מאכל קר שמונח בכלי חמץ קר, כאשר הכלי הוא נקי, אינו נאסר. לכתחילה אין להשתמש בכלי חמץ לדברי מאכל, גם אם הם קרים, אבל באופן ארעי הדבר מותר. דהיינו שאם יש פירות בצלחת של חמץ נקיה הם לא נאסרו ומותר לאוכלם, וכן גם מותר לכם לקחת פירות ולהניח בצלחת ולאכול. מקורות: הגהת הרמ"א בשו"ע או"ח תנ"א, א. הגהת הרמ"א בשו"ע יו"ד קכ"א, ה. משנ"ב תנ"א, טז. שו"ע תנ"א, כב, ומשנ"ב שם, קלב. 4. מים הם כמובן כשרים לפסח, וכמו שמותר לשתות מן המעין שממנו נשאבו המים, כך גם כאשר המים מגיעים אליך בבקבוק מותר לשתותם. מן הסתם במפעל שומרים היטב על ניקיון המים ואין חשש שנפל לתוכם פירור כלשהו במהלך המילוי. אבל אפילו אילו היה מתרחש דבר כזה, הרי החמץ נמס במים ומתבטל בשישים לפני הפסח. (רק בפסח עצמו חמץ אוסר במשהו, וחמץ שנמס והתבטל לפני הפסח אינו חוזר ואוסר בפסח – עיין שו"ע תמ"ז, ד, ומשנ"ב שם, לו.) 5. מוצרים שאינם מעובדים, אין בהם חשש לבליעת חמץ (הם לא עברו שום תהליך של בישול, כבישה וכדומה) ולא חשש לתערובת חמץ. גם אם ייתכן שנפל עליהם פירור של חמץ, די בשטיפה כדי להסיר אותו. סוכר, מלח, קפה (ללא תוספות) – על פי דבריהם של כמה מומחי כשרות, אין בהם חשש איסור או חמץ. 6. כלים מפלסטיק או קלקר אין בהם רכיבי חמץ, ומן הסתם במפעל שומרים על הניקיון ואין אוכלים מעל הכלים. בכלים מנייר, לעיתים יש בנייר תערובת של עמילן, ולפיכך יש המצריכים בהם הכשר לפסח. אך מעיקר הדין אין צורך לחשוש לכך, משום שבתהליך העיבוד העמילן נפסל מאכילת כלב, ולפיכך אין הוא אוסר את המאכלים (עיין במשנ"ב תמ"ב, מג). בנוסף, לפי מה שנמסר לי, בדרך כלל העמילן המשמש לייצור זה מופק מתירס ולא מחיטה (גם לנוהגים איסור בקטניות, כמובן קל עוד יותר להקל בכך, עיין הגהת הרמ"א לשו"ע תנ"ג, א, ומשנ"ב שם, ט, יא). 7. הביצים מצד עצמן אינן צריכות הכשר לפסח. בארץ מקובל להחתים לקראת הפסח ביצים בחותמת "כשר לפסח". חותמת זו מעידה על שני דברים: א. שהדיו של החותמת עצמה אינו מכיל חמץ (אלכוהול המופק מחיטה). ב. שבזמן ההטלה התרנגולות לא ניזונו מחמץ, כך שאין חשש לפירורי חמץ הדבוקים על הביצה. אך שני הדברים הללו אינם מעיקר הדין אלא חומרה (לגבי א' – עיין לעיל בסעיף 6; לגבי ב' – אם שוטפים את הביצה לפני השימוש, אין בעיה), ולפיכך מותר להשתמש בביצים גם ללא הכשר.