ב"ה לרב שלום, ברשותך מ"ס שאלות א.האם מותר לסכך לגעת במסגרת המתכת של הסוכה? ב.האם מותר לקשור את הסכך לסוכה עם חבל העשוי מצמח? ג.האם אפשר להכניס יום טוב מוקדם כמו שבת-מפלג מנחה? גם להדליק נרות? וגם ראש השנה? ד.ברמב"ם מקואות ט-א כתוב מי גבאים-מים שאובין לעומת זאת הרב ברטנורא כותב מקואות א-א מי גבאים -מים שאינן שאובין. אם הבנתי נכון יש פה סתירה - האם מדובר בשאובין או לא?

שלום 1. לכתחילה אין להעמיד את הסכך על הברזלים. בדיעבד, כלומר כשאין שום אפשרות אחרת או כשכבר נבנתה כך הסוכה הסוכה כשרה. [פתרון פשוט הוא להניח מוטות עץ הכשרים לסכך לאורך הסוכה על הברזלים ואת הסכך להניח לרוחב הסוכה כך שהסכך ישען על המוטות ולא על הברזלים (ולולא המוטות לא היה הסכך עומד על הברזלים) ואז הסוכה כשרה לכתחילה כיון שהברזלים נחשבים כ'מעמיד דמעמיד'] אולם אם הסכך מונח על הסוכה בצורה טובה גם ללא הברזלים מותר לסכך לגעת בהם כיון שלא נחשב שהברזלים מעמידים את הסכך. [שו"ע תרכט ז-ח ומ"ב כו] 2. כיון שמסתבר שטוו ושזרו את חוטי החבל, החבל נחשב ככלי המקבל טומאה ופסול לסכך (שער הציון שם כ) ולכן דינו כנ"ל שלכתחילה אין לקשור הסוכה על ידו ובדיעבד הסוכה כשרה. אולם אם הסכך עומד ברוח מצויה גם ללא הקשירה מותר לקושרו אף ע"י חבל זה. אם מדובר בחוטים מהצומח שאינם שזורים וטווים מותר לקשור את הסכך בהם. 3. דיני קבלת יו"ט או ראש השנה הם כדיני שבת. יו"ט שני של ראש השנה לא מכניסים מוקדם ואין לעשות כל הכנות מהיום הראשון ליום השני כולל שטיפת כלים, עריכת השולחן וכד' ולכן גם הכנת הנרות והדלקתם צריכים להעשות רק לאחר צאת הכוכבים של ליל היום השני. 4. אכן יש מחלוקת בהסבר המשנה לדעת רבנו עובדיה מברטנורא מדובר במים מכונסים בקרקע ממי גשמים שאין בהם 40 סאה ומקבלים טומאה רק כשנתלשו מחיבורם לקרקע ברצון. לדעת הרמב"ם מדובר בין במים שאובין ובין במים שאינן שאובין שאין בהם 40 סאה והם נטמאים ברצון המטמא אפילו כשמחוברים לקרקע. עיין במפרשי המשנה.