אני ר"מ שנה רביעית במשרד החינוך ושלישית ברשת אמי"ת (המשרה שלי מורכבת משני תלושים, עובד במקום אחד - ישיבה תיכונית). במשכורת האחרונה קיבלתי כ80% ממשרתי ממשרד החינוך במקום 100% ומרשת x כלום (’לא נקלט’), עקב כך ובצרוף העובדה שאנחנו אחרי חופש גדול של קיטנות וחודש של חגים, נקלענו לראשונה בחיינו למינוס. (ברגע ידיעתי את העובדות עדכנתי את כל הגורמים בדבר) שאלותי: (ההנחה היא שמינוס בבנק הוא איסור ריבית, וכך אני נוהג כל חיי לא להיות במינוס) א. האם ביצירת מסגרת אשראי בבנק אני משנה משהו מבחינה הלכתית? האם עדיך ללוות ממשהו (משפחה או חברים) כסף עד שמשכורתי תשולם? ב. האם האחריות היא עלי או שמא אני רואה את משרד החינוך ורשת x כבעלי חוב והאחריות האיסורית כמו הממונית עליהן? ג. כלעיל בסעיף ב’ לא ביחס לרשת אלא לראש הישיבה? ד. האם למנהל או ראש הישיבה ישנה אחריות כלכלית כלפי ברמה האישית או שטענת ’בירוקרטיה’ היא טענה לגיטימית (יצוין שישנן ישיבות אחרות תחת אותה בעלות שם כל המורים קיבלו משכורות שלמות). סעיף זה כרגע הינו ברמה העיונית, איני מתכוון לתבוע אותם אלא להבין. ה. באם המצב יימשך מה הפתרון המועדף למצבי לדעת הרב? בברכת מועדים לשמחה

אין לקחת אשראי ברבית אלא למטרות כלכליות. יש אומרים, שמזונות לשם המשך עבודתך בהוראה הם מטרה כלכלית. כעצה טובה - קח גמ"ח ולא אשראי בנקאי. האחריות עלהריבית היא עליך, למרות שגם אחרים אשמים בכך. בלי לראות את חוזה העסקתך אין לדעת מי האחראי למחדל. אם הבעיה לא תיפתר תוכל לפנות לדין תורה.